8 וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הָיָ֥ה נִלְחָ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־עֲבָדָ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶל־מְק֛וֹם פְּלֹנִ֥י אַלְמֹנִ֖י תַּחֲנֹתִֽי׃
10 תַּחֲנֹתִי. שָׁם אֶחֱנֶה, וְאֶאֱרֹב אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוֹ אֶת גְּדוּדָיו הָעוֹבְרִים לִשְׁלֹל בְּאַרְצִי דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
