מקור מלכים ב ה׳:ז׳
1 וַיְהִ֡י כִּקְרֹא֩ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־הַסֵּ֜פֶר וַיִּקְרַ֣ע בְּגָדָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙ לְהָמִ֣ית וּֽלְהַחֲי֔וֹת כִּי־זֶה֙ שֹׁלֵ֣חַ אֵלַ֔י לֶאֱסֹ֥ף אִ֖ישׁ מִצָּרַעְתּ֑וֹ כִּ֤י אַךְ־דְּעוּ־נָא֙ וּרְא֔וּ כִּֽי־מִתְאַנֶּ֥ה ה֖וּא לִֽי׃
פירוש רש"י על מלכים ב ה׳:ז׳
1 הַאֱלֹהִים אָנִי. הֵ"א נָקוּד פַּתָּ"ח, לְלַמֵּד שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה.
2 מִתְאַנֶּה. מְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנָה לְהִתְגָּרוֹת בִּי.
3 מִתְאַנֶּה. לְשׁוֹן עֲלִילוֹת דְּבָרִים.