17 וַיֹּ֘אמֶר֮ נַעֲמָן֒ וָלֹ֕א יֻתַּן־נָ֣א לְעַבְדְּךָ֔ מַשָּׂ֥א צֶמֶד־פְּרָדִ֖ים אֲדָמָ֑ה כִּ֡י לֽוֹא־יַעֲשֶׂה֩ ע֨וֹד עַבְדְּךָ֜ עֹלָ֤ה וָזֶ֙בַח֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים כִּ֖י אִם־לַיהֹוָֽה׃
18 יֻתַּן נָא. מֵאֲדָמָה זוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה, מַשָּׂא שְׁנֵי פְּרָדִים, וְאֶשָּׂאֶנָּה לְעִירִי וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ מִזְבֵּחַ.
