מקור מלכים ב ה׳:א׳
1 וְ֠נַעֲמָ֠ן שַׂר־צְבָ֨א מֶלֶךְ־אֲרָ֜ם הָיָ֣ה אִישׁ֩ גָּד֨וֹל לִפְנֵ֤י אֲדֹנָיו֙ וּנְשֻׂ֣א פָנִ֔ים כִּי־ב֛וֹ נָתַן־יְהֹוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה לַאֲרָ֑ם וְהָאִ֗ישׁ הָיָ֛ה גִּבּ֥וֹר חַ֖יִל מְצֹרָֽע׃
פירוש רש"י על מלכים ב ה׳:א׳
1 וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא. נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע, מְסַדֵּר וְהוֹלֵךְ.
2 תְּשׁוּעָה לַאֲרָם. הוּא מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וְהָרַג אֶת אַחְאָב.