רש"י על מלכים ב ד׳:ל״ט

39 לְלַקֵּט אֹרֹת. גַּרְגִּיר שֶׁקּוֹרִין אוֹרְגָּא, שֶׁמֵּאִיר אֶת הָעֵינַיִם. וְיֵשׁ שֶׁפּוֹתְרִין 'אֹרֹת' יְרָקוֹת, כְּמוֹ: כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר.

40 וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה. גּוּפְנָא בְּחַקְלָא.

41 וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה. צָמְחוּ מִמֶּנּוּ פַּקּוּעוֹת שָׂדֶה, הוּא בוליי"ן בְּלַעַ"ז, סַם הַמָּוֶת. וּבְשֵׁם רַבִּי מְנַחֵם שָׁמַעְתִּי: וַיְלַקֵּט לְבַד מִמֶּנּוּ, בִּלְעָדָיו, פַּקּוּעוֹת שָׂדֶה.

42 וַיְפַלַּח. וַיְבַקַּע.