רש"י על מלכים ב י״ב:י״ב

1 וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן. הָיוּ נוֹתְנִין אוֹתוֹ הַכֶּסֶף הַמָּנוּי, לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ מִן הָאָרוֹן וּשְׁקָלוּהוּ וּמְנָאוּהוּ, הָיוּ נוֹתְנִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי הַגִּזְבָּרִין הַמְמֻנִּים עַל עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.

2 הַמְתֻכָּן. לְשׁוֹן מִנְיָן, כְּמוֹ: וְתוֹכֵן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ.

3 הַמֻּפְקָדִים. הַמְמֻנִּים.

4 וַיּוֹצִיאֻהוּ. לְשׁוֹן הוֹצָאָה, לִשְׂכֹּר חָרָשֵׁי הָעֵץ.

5 וְלַבֹּנִים. הֵם הָאַרְדְּכָלִין חָרָשֵׁי הָאֶבֶן, שֶׁחַבְרֵיהֶם עוֹשִׂים עַל פִּיהֶם רָאשֵׁי הָאֻמָּנוּת.