רש"י על מלכים ב י״א:ו׳

1 וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר. הוּא שַׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁבָּעֲזָרָה, שַׁעַר הַסִּירָה. וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר הָרָצִים. אַף הוּא מִשַּׁעֲרֵי הָעֲזָרָה. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: בְּתַרְעָא דְּבַתְרוֹהִי תַּרְעָא רָהֲטַיָּא. וְשַׁעַר הָרָצִים, דֶּרֶךְ שָׁם בָּאִין מִבֵּית הַמֶּלֶךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן, וְאוֹתוֹ שַׁעַר הָעֲזָרָה שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו שַׁעַר הָרָצִים, קְרָאוֹ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: שַׁעַר הַסִּפִּים.

2 וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח. שְׁמִירָה זוֹ צִוָּם עַל הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר עָלָיו וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ.

3 מַסָּח. שִׁמְרוּהוּ מְאֹד, שֶׁלֹּא תַסִּיחוּ דַעְתְּכֶם, לְשׁוֹן נוֹאָשׁ, שֶׁלֹּא יְהֵא יֵאוּשׁ בַּדָּבָר, וּמֵ"ם שֶׁל מַסָּח מִן הַיְסוֹד.