רש"י על שמואל א ד׳:י״ט

« רש"י על שמואל א ד׳:י״ח רש"י על שמואל א ד׳:כ״א »

19 וְכַלָּת֣וֹ אֵשֶׁת־פִּֽינְחָס֮ הָרָ֣ה לָלַת֒ וַתִּשְׁמַ֣ע אֶת־הַשְּׁמוּעָ֗ה אֶל־הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וּמֵ֥ת חָמִ֖יהָ וְאִישָׁ֑הּ וַתִּכְרַ֣ע וַתֵּ֔לֶד כִּֽי־נֶהֶפְכ֥וּ עָלֶ֖יהָ צִרֶֽיהָ׃

פירוש רש"י על שמואל א ד׳:י״ט

19 לָלַת. עַל כָּרְחוֹ ׳לָלֶדֶת׳ פֵּרוּשׁוֹ, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּחֵלֶק ׳יְלָלָה׳, לְפִי שֶׁחֶבְלֵי לֵידָתָהּ בִּילָלָה בָּאוּ לָהּ, וִיסוֹד יְלָלָה, אֵין אוֹת בִּיסוֹדָהּ אֶלָּא לָמֶ״ד לְבַדָּהּ:

20 נֶהֶפְכוּ. נִשְׁתַּנּוּ מִכְּדַרְכָּן, לְכָךְ מֵתָה:

21 צִרֶיהָ. צִירֵי דַּלְתֵי בִּטְנָהּ, קרדוני״ל בלע״ז:

« רש"י על שמואל א ד׳:י״ח רש"י על שמואל א ד׳:כ״א »