רש"י על שמואל א ב׳:כ״ט

29 אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן. אֲשֶׁר צִוִּיתִי בִּמְעוֹנִי:

30 לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית וְגוֹ׳. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי לְעַמִּי, לְעֵינֵי עַמִּי כִּבַּדְתָּ אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, וּמַהוּ הַכָּבוֹד, לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל, קָדְמָה סְעוּדַתְכֶם לִסְעוּדָתִי, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לעיל פסוק טו: ״גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִירוּן אֶת הַחֵלֶב וְגוֹ׳״:

31 לְהַבְרִיאֲכֶם. לְשׁוֹן סְעוּדָה, כְּמוֹ ״תָּבֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי וְתַבְרֵנִי לָחֶם״ שמואל ב יג:ה:

32 לְעַמִּי. מוּסָב עַל וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, הֶרְאֵיתֶם לְעַמִּי שֶׁאַתֶּם נִכְבָּדִים מִמֶּנִּי, וּבַמֶּה הֶרְאֵיתֶם, ״לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית מִנְחָתִי״: