מקור שמואל א כ״ב:ו׳
6 וַיִּשְׁמַ֣ע שָׁא֔וּל כִּ֚י נוֹדַ֣ע דָּוִ֔ד וַאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וְשָׁאוּל֩ יוֹשֵׁ֨ב בַּגִּבְעָ֜ה תַּֽחַת־הָאֶ֤שֶׁל בָּֽרָמָה֙ וַחֲנִית֣וֹ בְיָד֔וֹ וְכׇל־עֲבָדָ֖יו נִצָּבִ֥ים עָלָֽיו׃
פירוש רש"י על שמואל א כ״ב:ו׳
6 כִּי נוֹדַע דָּוִד. כִּי הִתְבּוֹנֵן לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ:
7 תַּחַת הָאֶשֶׁל בָּרָמָה. אַחַת שֶׁהָיְתָה בִּגְבוּל בִּנְיָמִן וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ תענית ה ב: הִיא הָיְתָה רָמָה שֶׁל שְׁמוּאֵל, וּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת הֵן, וְכֵן מִדְרָשׁוֹ: וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה, בִּזְכוּת הָאֶשֶׁל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בָּרָמָה, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עָלָיו: