רש"י על שמואל א ט״ז:י״ח

« רש"י על שמואל א ט״ז:ט״ז רש"י על שמואל א י״ז:א׳ »

18 סנהדרין פתח ↗

אֶלָּא שֵׁשׁ סְאִין. וְכִי דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִיטּוֹל שֵׁשׁ סְאִין? אֶלָּא רֶמֶז רָמַז לָהּ, שֶׁעֲתִידִין שִׁשָּׁה בָּנִים לָצֵאת מִמֶּנָּה שֶׁמִּתְבָּרְכִין בְּשֵׁשׁ שֵׁשׁ בְּרָכוֹת. וְאֵלּוּ הֵן: דָּוִד וּמָשִׁיחַ, דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. דָּוִד, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה׳ עִמּוֹ וְגוֹ׳״. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל הַפָּסוּק הַזֶּה לֹא אֲמָרוֹ דּוֹאֵג אֶלָּא בְּלָשׁוֹן הָרָע. ״יֹדֵעַ נַגֵּן״ – שֶׁיּוֹדֵעַ לִישָּׁאֵל, ״גִּבּוֹר״ – שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָשִׁיב, ״אִישׁ מִלְחָמָה״ – שֶׁיּוֹדֵעַ לִישָּׂא וְלִיתֵּן בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, ״אִישׁ תֹּאַר״ – שֶׁמַּרְאֶה פָּנִים בַּהֲלָכָה, ״וּנְבוֹן דָּבָר״ – שֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, ״וַה׳ עִמּוֹ״ – שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכׇל מָקוֹם. בְּכוּלְּהוּ אֲמַר לְהוּ יְהוֹנָתָן בְּנִי כָּמוֹהוּ. כֵּיוָן דַּאֲמַר לֵיהּ ״וַה׳ עִמּוֹ״, מִילְּתָא דִּבְדִידֵיהּ נָמֵי לָא הֲוָה בֵּיהּ, חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וְאִיקַּנִּי בֵּיהּ. דִּבְשָׁאוּל כְּתִיב: ״וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ״, וּבְדָוִד כְּתִיב: ״וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַצְלִיחַ״. מְנָלַן דְּדוֹאֵג הֲוָה? כְּתִיב הָכָא: ״וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים״ – מְיוּחָד שֶׁבַּנְּעָרִים, וּכְתִיב הָתָם: ״וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר לִפְנֵי ה׳ וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל״. מָשִׁיחַ, דִּכְתִיב: ״וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה׳ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה׳״. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: מְלַמֵּד שֶׁהִטְעִינוֹ מִצְוֹת וְיִסּוּרִין כְּרֵיחַיִים. רָבָא אָמַר: דְּמוֹרַח וְדָאֵין, דִּכְתִיב: ״וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט״, ״וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ״. בַּר כּוֹזֵיבָא מְלַךְ תַּרְתֵּין שְׁנִין וּפַלְגָא. אֲמַר לְהוּ לְרַבָּנַן: אֲנָא מָשִׁיחַ. אֲמַרוּ לֵיהּ: בְּמָשִׁיחַ כְּתִיב דְּמוֹרַח וְדָאֵין, נֶחְזֵי אֲנַן אִי מוֹרַח וְדָאֵין. כֵּיוָן דְּחַזְיוּהּ דְּלָא מוֹרַח וְדָאֵין, קַטְלוּהּ. דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, דִּכְתִיב בְּהוּ: ״אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כׇּל מְאוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכׇל חׇכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלְלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים״. מַאי ״אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כׇּל מוּם״? אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנַנְיָא: אֲפִילּוּ כְּרִיבְדָּא דְכוּסִילְתָּא לָא הֲוָה בְּהוּ. מַאי ״וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ״? אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אוֹנְסִין אֶת עַצְמָן מִן הַשְּׂחוֹק, וּמִן הַשִּׂיחָה, וּמִן הַשֵּׁינָה, וּמַעֲמִידִין עַל עַצְמָן בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְרָכִין לְנִקְבֵיהֶם מִפְּנֵי אֵימַת מַלְכוּת. ״וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה״. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כּוּלָּן מִבְּנֵי יְהוּדָה הֵם. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: דָּנִיאֵל מִבְּנֵי יְהוּדָה, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִשְּׁאָר שְׁבָטִים. ״וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל״. מַאי סָרִיסִים? רַב אָמַר: סָרִיסִים מַמָּשׁ, וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: שֶׁנִּסְתָּרְסָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּסְתָּרְסָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר סָרִיסִים מַמָּשׁ, מַאי ״וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן״? חַבְלָא דְּנוּרָא. וְהָכְתִיב ״וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן״? לָא חַבְלָא וְלָא רֵיחָא. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּסְתָּרְסָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר ה׳ לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתֹתַי וְגוֹ׳״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר סָרִיסִים מַמָּשׁ, מִשְׁתַּעֵי קְרָא בִּגְנוּתָא דְּצַדִּיקֵי? הָא וְהָא הֲוָה בְּהוּ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר סָרִיסִים מַמָּשׁ, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּסְתָּרְסָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם, מַאי ״טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת״? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִבָּנִים שֶׁהָיוּ לָהֶם כְּבָר וּמֵתוּ. מַאי ״שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת״? אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא בְּצִפּוֹרִי, זֶה סֵפֶר דָּנִיֵּאל שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ. מִכְּדֵי כֹּל מִילֵּי דְּעֶזְרָא, נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה אַמְרִינְהוּ, וּנְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה מַאי טַעְמָא לָא אִיקְּרִי סִיפְרָא עַל שְׁמֵיהּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: מִפְּנֵי שֶׁהֶחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״זׇכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה״. דָּוִד נָמֵי מֵימָר אָמַר ״זׇכְרֵנִי ה׳ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פׇּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ״! דָּוִד רַחֲמֵי הוּא דְּקָבָעֵי. רַב יוֹסֵף אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁסִּיפֵּר בִּגְנוּתָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַפַּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל הָעָם וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן אַחַר כֶּסֶף שְׁקָלִים אַרְבָּעִים וְגוֹ׳״. וְאַף עַל דָּנִיֵּאל, שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, סִיפֵּר. וּמְנָלַן דְּגָדוֹל מִמֶּנּוּ? דִּכְתִיב: ״וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא״. ״וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה״ – וּמַאן נִינְהוּ אֲנָשִׁים? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: זֶה חַגַּי, זְכַרְיָה, וּמַלְאָכִי.

18 אֶחָד מֵהַנְּעָרִים. מְיֻחָד שֶׁבָּהֶם, דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי:

19 יוֹדֵעַ נַגֵּן. כָּל עַצְמוֹ נִתְכַּוֵּן לְהַכְנִיס עַיִן רָעָה שֶׁל שָׁאוּל בְּדָוִד, שֶׁיִּתְקַנֵּא בּוֹ:

« רש"י על שמואל א ט״ז:ט״ז רש"י על שמואל א י״ז:א׳ »