רש"י על מלכים א ז׳:י״ד

« רש"י על מלכים א ז׳:י״ב רש"י על מלכים א ז׳:ט״ו »

14 בֶּן־אִשָּׁה֩ אַלְמָנָ֨ה ה֜וּא מִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִי֮ חֹרֵ֣שׁ נְחֹ֒שֶׁת֒ וַ֠יִּמָּלֵ֠א אֶת־הַחׇכְמָ֤ה וְאֶת־הַתְּבוּנָה֙ וְאֶת־הַדַּ֔עַת לַעֲשׂ֥וֹת כׇּל־מְלָאכָ֖ה בַּנְּחֹ֑שֶׁת וַיָּבוֹא֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיַּ֖עַשׂ אֶת־כׇּל־מְלַאכְתּֽוֹ׃

פירוש רש"י על מלכים א ז׳:י״ד

14 חֹרֵשׁ. אָמָּן.

15 וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת. שְׁלשָׁה כְּלֵי אָמָּנוּת שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, בִּשְׁלָשְׁתָּן נִבְנָה הַבַּיִת.

« רש"י על מלכים א ז׳:י״ב רש"י על מלכים א ז׳:ט״ו »