רש"י על מלכים א ו׳:ט״ז

16 אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת. עֶשְׂרִים שֶׁהֵן מִסּוֹף הַהֵיכָל וָהָלְאָה, וְהָעֶשְׂרִים שֶׁבְּסוֹף הַבַּיִת, הֵן שֶׁל בֵּית הַכַּפֹּרֶת דְּהַיְנוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.

17 עַד הַקִּירוֹת. עַד הַתִּקְרָה, עָשָׂה קִיר אֶרֶז לְכַסּוֹת קִיר הָאֶבֶן, לָטוּחַ עָלָיו זָהָב.

18 וַיִּבֶן לוֹ. אוֹתָם עֶשְׂרִים אַמָּה.

19 מִבַּיִת לִדְבִיר. לִפְנִים מִמְּחִצַּת אַמָּה טְרַקְסִין, הַמַּפְסֶקֶת בֵּין אַרְבָּעִים לְעֶשְׂרִים, וְאוֹתָהּ מְחִצָּה קְרוּיָה דְּבִיר.

20 לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הִבְדִּילָן לְאוֹתָן עֶשְׂרִים אַמָּה.