רש"י על דברי הימים א י״ז:י׳

10 וּלְמִיָּמִים אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. לֹא הָיָה מְנוּחָה לָהֶם כָּמוֹךָ, אֲשֶׁר הִכְנַעְתִּי אֶת כָּל אוֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ:

11 וָאַגִּד לָךְ. מָה יִהְיֶה שְׂכָרְךָ שֶׁרָצִיתָ לִבְנוֹת לִי בַּיִת:

12 וּבַיִת יִבְנֶה לְךָ ה׳. אַתָּה חָשַׁבְתָּ לִבְנוֹת לִי בַיִת לִשְׁמִי, בְּאוֹתָהּ מִדָּה יִהְיֶה שְׂכָרְךָ, וּמְבַשֶּׂרְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְךָ ה׳, שֶׁיִּתֵּן לְךָ בֵּן שֶׁיִּמְלוֹךְ תַּחְתֶּךָ וְיֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹמְךָ. וְכָל דָּבָר שֶׁתִּתְקַיֵּים בְּבֶן אָדָם אַחֲרָיו קָרוּי בַּיִת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַהֲקִימוֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: