מקור הושע ט׳:ד׳
1 לֹא־יִסְּכ֨וּ לַיהֹוָ֥ה יַ֘יִן֮ וְלֹ֣א יֶעֶרְבוּ־לוֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֤חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִטַּמָּ֑אוּ כִּֽי־לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
פירוש רש"י על הושע ט׳:ד׳
1 לֹא יִסְּכוּ. לְשׁוֹן ׳נֶסֶךְ׳:
2 לֹא יֶעֶרְבוּ לוֹ. לֹא תְּהֵא מִנְחָתָם עֲרֵבָה עָלָיו:
3 כְּלֶחֶם אוֹנִים. כְּלֶחֶם גְּזֵלָה הַבָּא עַל יְדֵי כֹּחַ וְאוֹנִים ישעיה מ:כו:
4 כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם רָאוּי הוּא זֶה לָהֶם לְמַאֲכָל וְלֹא לָבוֹא לְבֵית ה׳. דָּבָר אַחֵר: כְּלֶחֶם אוֹנִים כְּלֶחֶם אֲבֵלִים שֶׁהוּא טָמֵא דברים כו:יד, וְסוֹפוֹ מוֹכִיחַ כָּל אוֹכְלָיו יִטְמָאוּ: