14 תֵּן לָהֶם ה׳ מַה תִּתֵּן. הַנָּבִיא מִתְפַּלֵּל שֶׁיָּמוּתוּ קְטַנִּים, שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה אֶבְלוֹ שֶׁל קָטָן לְאֶבְלוֹ שֶׁל גָּדוֹל פסיקתא רבתי מד. לְפִיכָךְ אִם אִי אֶפְשָׁר מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן, שֶׁכְּבָר נִגְזַר מִבְּרִיאַת עוֹלָם בראשית ג:טז ״וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ״, תֵּן לָהֶם מְהֵרָה בְּקַטְנוּתָם מַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִתֵּן לָהֶם לְאַחַר זְמַן, שֶׁאָמַרְתָּ ״כִּי אִם יְגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשִׁכַּלְתִּים״:
15 תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל. בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצְאִין לַאֲוִיר עוֹלָם יָמוּתוּ, אוֹ יִצְטַמְּקוּ שְׁדֵי אִמָּן שֶׁלֹּא יְהֵא לָהֶם חָלָב לְהָנִיק:
