מפרשים:
1 אֶל חִכְּךָ שׁוֹפָר. שְׁכִינָה אוֹמֶרֶת לַנָּבִיא: הַשְׁמַע קוֹל חִכְּךָ וּקְרָא כְּשׁוֹפָר, וְאוֹמֵר: עוּפוּ וּמַהֲרוּ הָאוֹיְבִים כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר דברים כח:מט וּבָא אֶל בֵּית ה׳. אֶל חִכְּךָ שׁוֹפָר, כְּאִלּוּ הַשּׁוֹפָר נָתוּן אֶל חִכְּךָ:
1 לִי יִזְעָקוּ. כְּשֶׁתָּבוֹא עֲלֵיהֶם הָרָעָה:
2 אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ. הֲלֹא עַמְּךָ אֲנַחְנוּ וְסָרְסוּהוּ וּדְרָשׁוּהוּ: לִי יִזְעָקוּ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ, וַאֲנִי לֹא אֶשְׁמַע לָהֶם, כִּי
1 זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב. לְפִיכָךְ אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ:
1 הֵשִׂירוּ. עָשׂוּ שָׂרִים. דָּבָר אַחֵר: הֵסִירוּ אֶת זֶה מִמְּלוּכָה וְהִמְלִיכוּ אֶת זֶה, וּבְסֵפֶר הַמָּסֹרֶת מוֹכִיחַ כֵּן, שֶׁחִבְּרוֹ בַּמָּסוֹרָה כָּתְבִין שִׁי״ן וְקָרִיָּן סָמֶ״ךְ, וּפִתְרוֹנוֹ סָמֶ״ךְ:
2 לְמַעַן יִכָּרֵת. לְמַעַן כִּי הָיָה לָהֶם זָהָב לָרֹב וְגָרְמוּ לָהֶם שֶׁיִכָּרֵת הָעֹשֶׁר מֵהֶם:
1 זָנַח. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶתְכֶם בְּנֵי שׁוֹמְרוֹן בַּעֲוֹן עֲגָלִים שֶׁבְּבֵית אֵל מלכים א יב:כח-כט, שֶׁמַּלְכֵי שׁוֹמְרוֹן עוֹבְדִים שָׁם:
2 עַד מָתַי לֹא יוּכְלוּ לְהַפְנוֹת לִבָּם לְהִנָּקוֹת מֵאוֹתוֹ טִנּוּף:
1 כִּי מִיִּשְׂרָאֵל וְהוּא. מִכַּסְפָּם וּזְהָבָם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא גָּבוּי וְהֶחָרָשׁ עָשָׂהוּ. וְהַוָּי״ו שֶׁל ׳וְהוּא׳ נוֹפֵל, וְיֵשׁ הַרְבֵּה וָי״ו דּוֹמִין לוֹ יחזקאל מו: ״בְּצֵאתוֹ וְגֵבָאיו וְלֹא יֵרָפְאוּ״, אַף כָּאן כִּי מִיִּשְׂרָאֵל הַזְמָנָתוֹ וַהֲכָנָתוֹ וְהוּא נַעֲשָׂה. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב הַוָּי״ו הַזֹּאת כֵּן כִּי מִיִּשְׂרָאֵל וְהוּא אַף הָעֵגֶל הַזֶּה מֵאִתָּם בָּא כְּמוֹת הָעֵגֶל הָרִאשׁוֹן:
2 שְׁבָבִים. ״לִנְסָרֵי לְוָחִין״, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּית הוּא שִׁיבָא מִכְּשׁוּרָא סנהדרין ז,ב:
1 קָמָה אֵין לוֹ. לַזֶּרַע שֶׁלָּהֶם, כְּלוֹמַר לֹא יַצְלִיחוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם:
2 אוּלַי יַעֲשֶׂה. אַף אִם יַעֲשֶׂה קֶמַח:
3 זָרִים יִבְלָעוּהוּ. אַף אִם יַצְלִיחוּ בְּנִכְסֵיהֶם, סוֹפוֹ לִפּוֹל בְּיַד זָרִים:
1 פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ. נַעֲשׂוּ כְּפֶרֶא שֶׁהוֹלֵךְ בּוֹדֵד לְעַצְמוֹ, שׁוֹאֵף רוּחַ ירמיה ב:כד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לָנוּד:
2 הִתְנוּ אֲהָבִים. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן ׳תַּנִּים׳, כְּמוֹ עָרוֹד זֶה שֶׁהוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּרוֹת. ״שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים״ ירמיה יד:ו לִקְנוֹת לָהֶם אוֹהֲבִים נוֹאֲפִים זָרִים. הִתְנוּ – אידגרוניו״ט בְּלַעַ״ז, וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן ״אֶתְנָן״ הושע ט:א:
1 גַּם כִּי יִתְּנוּ בַגּוֹיִם. אַף עַל פִּי שֶׁעָשׂוּ זֹאת, שֶׁהִתְנוּ אֲהָבִים בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
2 עַתָּה אֲקַבְּצֵם בְּבֹא עֵת גְּאֻלָּתָם לֹא אֲעַכְּבֶנָּה:
3 וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים. וְיִכָּנְעוּ מְעַט בְּגָלוּת בְּבָבֶל מִיִּרְאַת מַשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים, מֵעֹל הָאֻמּוֹת שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם:
1 כִּי הִרְבָּה אֶפְרַיִם לְפִיכָךְ אֲחִילֶנּוּ מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים:
1 אֶכְתׇּב לוֹ. אֲנִי תָמִיד מוֹכִיחוֹ עַל יְדֵי נְבִיאַי, וְכוֹתֵב לוֹ רֻבֵּי תוֹרָתִי וְהֵם כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ:
1 זִבְחֵי הַבְהָבַי. זִבְחֵי עוֹלוֹתַי שֶׁהֵם מְהַבְהֲבִים לְפָנַי בָּאֵשׁ שֶׁעַל מִזְבְּחִי:
2 יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ. לָמָּה לִי שֶׁמְּבִיאִים אוֹתָם? יִזְבְּחוּ לִהְיוֹת לָהֶם בָּשָׂר לְמַאֲכָלָם וַיֹּאכְלוּם, כִּי אֵינֶנִּי רוֹצֶה אוֹתָם עמוס ה:כא-כב: