מקור הושע ז׳:ד׳
1 כֻּלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵאֹפֶ֑ה יִשְׁבּ֣וֹת מֵעִ֔יר מִלּ֥וּשׁ בָּצֵ֖ק עַד־חֻמְצָתֽוֹ׃
פירוש רש"י על הושע ז׳:ד׳
1 בּוֹעֵרָה מֵאֹפֶה. שֶׁהֻסְּקָה מִיַּד הַנַּחְתּוֹם, כֵּן יִצְרָם בּוֹעֵר בְּקִרְבָּם:
2 יִשְׁבּוֹת מֵעִיר. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם מַה שֶׁתִּרְגֵּם, וְאֵינִי יָכוֹל לְיַשֵּׁב בּוֹ לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ, יִשְׁבּוֹת יִצְרָם הָרָע שֶׁהָיָה מֵעִירָם:
3 מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ. מִשֶּׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ אֶת הָרָעָה כֵּיצַד יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, הוּא שׁוֹבֵת וְיָשֵׁן עַד הַבֹּקֶר שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁהָאוֹפֶה שׁוֹבֵת מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד שֶׁהֶחְמִיצָה שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱפוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר מיכה ב:א: ״הוֹי חוֹשְׁבֵי אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ״: