1 לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיוֹם תּוֹכֵחָה. וּכְשֶׁאָבֹא לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם יָשֹׁמּוּ וְיִהְיוּ תּוֹהִים וְאֵין מַעֲנֶה בְּפִיהֶם. לָמָּה? כִּי בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי תּוֹרָה נֶאֱמָנָה וְהֵם עָבְרוּ עָלֶיהָ:
2 אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה וְגוֹ׳. בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה. רַבִּי אֲבוּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר איכה רבה, פתיחתא ו: בְּיוֹם שֶׁיִּתְוַכַּח עִמָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּדִּין, לֹא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה, שֶׁהֲרֵי בַּשְּׁבָטִים הוֹדַעְתִּי שֶׁהַדִּין דִּין אֱמֶת. אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, לֹא גָּלוּ יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְהָיוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אוֹמְרִים: ״מִפְּנֵי שֶׁהֵם בְּנֵי פַּלְטִין שֶׁלּוֹ, לֹא הִגְלָה אוֹתָן, מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר״. חַס וְשָׁלוֹם, אֵין מַשּׂוֹא פָנִים, אֶלָּא עֲדַיִן לֹא נִתְמַלְּאָה סְאָתָם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, גָּלוּ. אָז שָׁמְעוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, מֵאֵין מַעֲנֶה בְּפִיהֶם, וְאָמְרוּ: ״הָא אֱלָהָא, הָא תַּקִּיף, הָא קְשׁוֹט, דַּאֲפִלּוּ לִבְנֵי בֵיתֵיהּ לָא נְסִיב אַפִּין״. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה.
