מקור הושע ד׳:י״ח
18 סָ֖ר סׇבְאָ֑ם הַזְנֵ֣ה הִזְנ֔וּ אָהֲב֥וּ הֵב֛וּ קָל֖וֹן מָגִנֶּֽיהָ׃
פירוש רש"י על הושע ד׳:י״ח
18 סָר סָבְאָם. נַעֲשָׂה מִשְׁתֵּיהֶם זָר מֵעָלַי. סָר לְשׁוֹן ׳זָר׳, כְּמוֹ ירמיהו ב:כא ״סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה״, כְּלוֹמַר סָר מִמְּקוֹמוֹ וְנֶהְפַּךְ לְאַחֵר:
19 סָבְאָם. מִשְׁתֵּה יֵינָם שֶׁהָיָה עִם הַזּוֹנוֹת:
20 אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן. הִזְמִינוּ לָהֶם קָלוֹן. הֵבוּ לְשׁוֹן ׳הַזְמָנָה׳, כְּמוֹ ״הָבָה נֵרְדָה״ בראשית יא:ז, ״הָבָה נִבְנֶה״ שם, ״הָבָה נִתְחַכְּמָה״ שמות א:י:
21 מָגִנֶּיהָ. שָׂרֶיהָ וּמְלָכֶיהָ: