14 לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם. עוֹד לְבָדְקָן בְּמַיִם הַמָּרִים כְּשֶׁתִּזְנֶינָה לָמָּה? כִּי בַּעֲלֵיהֶם עִם זוֹנוֹת יִפָּרֵדוּ וְכַאֲשֶׁר אֵין הָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ סוטה מז,ב:
15 יְפָרֵדוּ. תֵּרְגֵּם יוֹנָתָן ״מִסְתַּיְּעָן״, לְשׁוֹן ׳סִיעָה׳, כְּלוֹמַר מִתְחַבְּרִין אַתֶּם לִשְׁתּוֹת יַיִן. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ אֵצֶל ״עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת״ יואל א:יז, שֶׁהֵם חָבִיּוֹת יַיִן:
16 וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט. אַחֲרֵי שֶׁאֵינְכֶם נוֹתְנִין לֵב לְהָבִין, לְפִיכָךְ תִּתְלַבְּטוּ לִלְקוֹת פֻּרְעָנוּת. לִבּוֹט לְשׁוֹן טֹרַח הַדֶּרֶךְ וְלֵאוּת מַשָּׂא, דילשי״ר בְּלַעַ״ז:
