רש"י על הושע ב׳:י״א

« רש"י על הושע ב׳:י׳ רש"י על הושע ב׳:י״ב »

11 לָכֵ֣ן אָשׁ֔וּב וְלָקַחְתִּ֤י דְגָנִי֙ בְּעִתּ֔וֹ וְתִירוֹשִׁ֖י בְּמוֹעֲד֑וֹ וְהִצַּלְתִּי֙ צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י לְכַסּ֖וֹת אֶת־עֶרְוָתָֽהּ׃

פירוש רש"י על הושע ב׳:י״א

11 בְּעִתּוֹ. בְּעֵת גְּמַר בִּשּׁוּל הַפֵּרוֹת:

12 וְהִצַּלְתִּי. מִמֶּנָּה:

13 צַמְרִי וּפִשְׁתִּי אֲשֶׁר הָיָה לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָהּ, כָּל ׳הַצָּלָה׳ שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן תְּרוּמָה וְהַפְרָשָׁה הוּא, וּמוֹכִיחַ עָלָיו ״וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם״ בראשית לא:ט, ״כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל״ שם:

« רש"י על הושע ב׳:י׳ רש"י על הושע ב׳:י״ב »