מקור חגי א׳:ד׳
1 הַעֵ֤ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב׃
פירוש רש"י על חגי א׳:ד׳
1 הַעֵת לָכֶם. לְשׁוֹן ׳תֵּימָהּ׳, לְכָךְ נָקוּד הַהֵ״א בְּפַתָּח.
2 סְפוּנִים. מְכֻסִּים בְּנִסְרֵי אֲרָזִים, כְּמוֹ מלכים א ו:ט ״וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת״, ״וְסָפֻן אֶת הַבַּיִת בָּאָרֶז״. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״הַכְדִין כָּשֵׁר לְכוֹן דְּאַתּוּן יָתְבִין בְּבָתַּיָּא דִּי מְטַלְּלִין בְּנִסְרֵי דְאַרְזַיָּא, וּבֵית מַקְדְּשָׁא הָדֵין חָרוּב״.