רש"י על חבקוק ג׳:י״ז

« רש"י על חבקוק ג׳:ט״ז רש"י על חבקוק ג׳:י״ח »

17 כִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֤ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַֽעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֤ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּרְפָתִֽים׃

פירוש רש"י על חבקוק ג׳:י״ז

17 כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח. כְּתַרְגּוּמוֹ, וְיֵשׁ לְפָתְרוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ: שׁוּב אֵין הַצְלָחָה לְכָל מַעֲשֵׂה בָּבֶל מֵעַתָּה.

18 וּשְׁדֵמוֹת. שְׂדֵה לָבָן.

19 מִמִּכְלָה. דִּיר הַצֹּאן.

« רש"י על חבקוק ג׳:ט״ז רש"י על חבקוק ג׳:י״ח »