רש"י על חבקוק א׳:ט״ז

16 עַל־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה׃

פירוש רש"י על חבקוק א׳:ט״ז

16 יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ. לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהִיא כּוֹבֶשֶׁת הַכֹּל לְפָנָיו.

17 בָּהֵמָּה. כְּמוֹ ׳בָּהֶם׳, בִּשְׁבִילָם.

18 בְּרִיאָה. שְׁמֵנָה.