רש"י על בראשית ט׳:י׳

« רש"י על בראשית ט׳:ט׳ רש"י על בראשית ט׳:י״א »

10 יריעות שלמה פתח ↗

הם המתהלכים עם הבריות נ"ב פירש אפילו ארי ודוב ונמר ודוק מהרש"ל:

10 מזרחי פתח ↗

הם המתהלכים עם הבריות. דהיינו כל הבעלי חיים הגשמיים לא אשר אתכם בתיבה שכולל גם המזיקין שאין הלוכם עם הבריות שהרי אחר זה לכל חית הארץ לכלול גם המזיקין שאינן בכלל החיה אשר אתכם כדמפרש רש"י לקמן:

10 לבוש האורה פתח ↗

רש"י חיות הארץ להביא המזיקין כו' לשון הרג"א פירוש החיות המזיקין כגון ארי דוב ונמר והרא"ם פירש המזיקין השדים וטעות הוא כי כאן כתיב לכל חית הארץ ואין השדים נקראים חית רק בכלל כל חי הם כדכתיב מכל החי ולא נקראים חיות עכ"ל ודבריו תמוהי' מאוד דמה צריך לרבות חיות המזיקים כמין ארי דוב ונמר למה לא יהיו נכללין בכלל כל חיות הארץ אתכם כי בשביל שהם טורפים ודורסים אינם נקראים הילוכן עם הבריות ומה יאמר בארי ודוב בני תרבות ואפילו בלאו בני תרבות כשאינן רעבים אינם טורפים ועוד למה לא יהיו השדים נכללים במלת חיות הארץ ואין זה אלא דברי נבואה שאינם נקראים חיות חית נגזר מחי לפיכך אני אומר אין כאן טעות בדברי הרא"ם ודבריו נכונים ואמתיים שאין כוונת רש"י להביא את המזיקין אלא על השידים והמפרשים אותו על ארי ודוב אינם אלא טועים:

11 שפתי חכמים פתח ↗

אעשה קיום לבריתי. דקשה לרש"י הלא כבר כתיב ואני הנני מקים את בריתי:

11 מזרחי פתח ↗

והקימותי את בריתי אעשה קיום לבריתי. לא לעשות קיום ברית כמו שפי' גבי הנני מקים את בריתי כי קיום הברית הוא שיכרות ברית לקיום הבטחתו וזה אינו נופל רק גבי הנני מקים את בריתי שרצה לכרות ברית לקיים הבטחתו הראשונה שהבטיח לא אוסיף עוד להכות את כל חי אבל גבי והקימותי את בריתי שאין פירושו רק לעשות אות של קיום לברית שכרת שהוא אות הקשת אינו נופל בו רק שאעשה קיום לבריתי לא שאעשה קיום הברית כי קיום הברית הוא קיום ההבטחה שבה הברית וכאן שלא כוון רק בעד הראות הקשת בענן שהוא קיום לברית פירש והקימותי אעשה קיום לבריתי ותהיה מלת את במקום למ"ד כמו ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר כאלו אמר והקימותי לבריתי ופירושו אעשה קיום לבריתי כמו והגבלת את העם שפירושו תעשה גבול לעם:

12 שפתי חכמים פתח ↗

שלא הוצרכו לאות. ואם תאמר היאך נשמע דרש זה ממה שכתוב חסר ונ"ל דכך פירושו לדרת עולם את קשתי נתתי בענן רצונו לומר בזמן שהדורות חסרים שהן רשעים צריכים לאות הקשת ובזמן שהדורות מלאים שהם צדיקים אין צריכין לאות הקשת וק"ל ועי"ל דהכי משמע הואיל וכתיב לדרת חסר קרינן לדרת בקמץ תחת הדלי"ת ופתח תחת הרי"ש לשון דירה והוא לשון יחיד וה"פ לדרת עולם ר"ל לאותן משפחות הדרין בעולם את קשתי נתתי בענן והא כיצד הא לכל עולם הוא נותן אלא שיש דורות וכו'. רא"ם: ומהרש"ל פירש אילו נכתב לדורות מלא ה"א כל הדורות לעולמי עד הוצרכו לאות אבל עכשיו שכתיב לדרת חסר לדורות שהם לעוה"ז הם צריכים לאות אבל לדורות שהם לעוה"ב הדרים בעולם אין צריכין לאות:

12 מזרחי פתח ↗

לדרת עולם חסר שיש דורות שלא הוצרכו לאות. בב"ר ונ"ל שכך פירושו לפי שבחסרון הוי"ו תשאר המלה לדרת עולם תאר כמו הרת עולם שפי' למשפחה הדרה בעולם לא לכל המשפחות הדרות בעולם אמרו שלא אמר לדורות לכלול כל הדורות מפני שיש דורות שלא הוצרכו לאות כדורו של חזקיהו מלך יהודה ודורו של ר' שמעון בן יוחאי שלא נראתה הקשת בימיהם לא שפי' לדרת עולם מורה על משפחה אחת בלבד שהרי כל הדורות כלן נראת' הקשת להם חוץ מהשתי דורות הללו אבל פירוש לדרת עולם לכל משפחה ומשפחה הדרה בעולם ומדאפקיה בלשון יחיד למדנו שאין כל הדורות בכלל:

12 לבוש האורה פתח ↗

לשון הרא"ם לדורות עולם כו' לדרת עולם תואר כו' פי' תואר לנקיבה יחידה כמו ברכת שפחת:

10 חית הארץ אתכם. הֵם הַמִּתְהַלְּכִים עִם הַבְּרִיּוֹת:

11 מכל יוצאי התבה. לְהָבִיא שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים:

12 חית הארץ. לְהָבִיא הַמַּזִּיקִין, שֶׁאֵינָן בִּכְלַל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם, שֶׁאֵין הִלּוּכָן עִם הַבְּרִיוֹת:

10 שפתי חכמים פתח ↗

שקצים ורמשים. שקצים הם עופות טמאים שנאמר בהם שקץ הם ורמשים כמשמען. מהרש"ל:

10 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה חית הארץ אתכם, הם המתהלכים עם הבריות. ע"כ. וקצת קשה למה דורש־מעיר רש"י זאת כאן ולא מן "אשר אתכם" שברישא, והרי שם זה מתאים יותר. על כל פנים נראה שהביטוי מיותר פעם אחת. פ' לך תשמ"ז

10 גור אריה פתח ↗

שהרי אין הלוכן עם הבריות. פירוש החיות המזיקין – כגון ארי דוב ונמר. והרא"ם פירש 'המזיקין' – השדים. וטעות הוא, כי כאן כתיב "לכל חיות הארץ", ואין השדים נקראים 'חיות', רק בכלל "כל חי" הם, כדכתיב לעיל ו, יט ורש"י שם "מכל החי", ולא נקראים 'חיות':

11 גור אריה פתח ↗

אעשה קיום לבריתי ומה כו'. שאין "והקימותי את בריתי" עשיית הברית קושית הרא"ם, שהרי כבר הבטיח הקב"ה את נח שלא לשחת את העולם לעיל ח, כא, אם כן כבר עשה ברית עמו, אלא "והקמותי את בריתי" אעשה קיום לבריתי, והוא האות. ומפני שהוקשה לו הרי האות כבר נזכר אחריו בפסוק, דכתיב פסוק יב "ויאמר זאת אות הברית", לפיכך אמר שהכתוב מפרש מהו הברית:

11 לבוש האורה פתח ↗

רש"י אעשה קיום לבריתי כו' לשון הרג"א שהרי כבר הבטיח הקב"ה שלא לשחת את העולם א"כ כבר עשה ברית עמו כו' עכ"ל ולא דק בלשונו שאמר כבר הבטיח כו' א"כ כבר עשה ברית ואין ההבטחה ברית כי הבטחה וברית שני ענייני הם כי הבטחה הוא שמבטיח אחד לחבירו בדברים בעלמא בלא שבועה שיעשה עמו כך וכך וברית הוא שכורת עמו ברית ע"י שבועה או שיעשה דבר סימן על קיומו ההבטחה כגון עובר בין הגזרים וכיוצא ועניין קיום לברית הוא עניין שלישי שנותן לו אות שבו יראה שיקיים הברית כגון הכא בקשת:

12 גור אריה פתח ↗

נכתב חסר. יש מחכמי הטבע שאומרים שהקשת הוא נעשה בטבע מן ניצוץ השמש, ולפיכך הוקשה באיזה ענין הקשת אות על שלא יבא המבול, אבל אין זה קשיא, כי קודם המבול לא היה כח בלהט השמש לפעול הקשת, ומפני זה אפשר לבא המבול, אבל אחר המבול שכל כך גובר הלהט של שמש, ואין צריך לומר כי השמש בעצמו קבלה השתנות, אבל הלהט והניצוץ היה גובר אחר כך מחמת שהוסר דבר המונע את הלהט והניצוץ, והיה גובר הלהט עד שנעשה הקשת, והוא אות ברית:

12 משכיל לדוד פתח ↗

לדרת עולם נכתב חסר וכו׳ פשטא דמלתא משמע שהחסרון בא להורות על המיעוט שלא לכל דורות נצרך וכך ביאר הרא״ם ז״ל אך ז״ל הב״ר א״ר יודן לדרת כתיב פרט לב׳ דורות דורו של חזקיה ודורו של אנשי כנסת הגדולה ר״ח מוציא דורו של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של רשב״י ע״ש משמע דלכ״ע לא הוו טפי מב׳ דורות ומש״ה כתוב חסר ב׳ ווי״ן להוציא ב׳ דורות וא״ש שרמוז זה באות הוי״ו שסודה הקשת עצמו והוא הצדיק יסוד עולם ולפיכך לא הוצרך בדורו קשת אחר. אלא דבגמ׳ דידן בפ׳ בתרא דכתובות נר׳ דלאו דוקא אלו הב׳ דורות היא דלא נראתה הקשת דהא בדורו של ריב״ל נמי קאמר התם שלא נראה אף שהוא לא רצה לאומרו לרשב״י כי בעא מינה היינו דלא לחזוקי טיבותא לנפשיה ע״ש וצ״ל כדמעיקרא:

12 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה לדרת עולם, נכתב חסר, שיש דורות שלא הוצרכו לאות לפי שצדיקים גמורים היו, כמו ...דורו של רבי שמעון בן יוחאי. ע"כ. והנה הוא עשה גל של עצמות משני יהודים שבת לד ע"א, כיצד זה, אם אמנם כולם צדיקים גמורים היו. פ' נח תשנ"א

« רש"י על בראשית ט׳:ט׳ רש"י על בראשית ט׳:י״א »