רש"י על בראשית מ״ז:כ״ב

« רש"י על בראשית מ״ז:כ״א רש"י על בראשית מ״ז:כ״ג »

1 שפתי חכמים פתח ↗

כל לשון כהן משרת לאלהות הוא כו'. דכל מקום שנאמר כהן סתם ולא פירש לאיזה דבר הוא כהן מסתמא הוא כהן לאלהות וכ"ש כשהוא פירש כהן להשם או כהן לעכו"ם אבל כהן מדין כהן און שמזכיר שם המדינה או שם העיר שם שר ונשיא שלהם ולכן ת"א בכאן כומריא ואילו כהן און וכהן מדין תרגם רבא דאון רבא דמדין:

1 רמב"ן על בראשית פתח ↗

בַּת פּוֹטִיפֶרַע כֹּהֵן אוֹן הוּא פּוֹטִיפַר, וְנִקְרָא פּוֹטִיפֶרַע עַל שֵׁם שֶׁנִּסְתָּרֵס מֵאֵלָיו לְפִי שֶׁלָּקַח יוֹסֵף לְמִשְׁכָּב, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית מ"א:מ"ה, וְהוּא מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ סוטה יג. וְהֻצְרַךְ מִמֶּנּוּ רַשִׁ"י רש"י על בראשית מ"ז:כ"ב לוֹמַר כִּי כָּל "כֹּהֵן" מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, שֶׁהֲרֵי שַׂר הַטַּבָּחִים הָיָה, וְכֵן "כֹּהֵן מִדְיָן" שמות ב טז. וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הָיָה פּוֹטִיפַר שַׂר לְפַרְעֹה, וְכַאֲשֶׁר נִסְתָּרֵס בְּגוּפוֹ וְהִכִּירוּ בּוֹ וּקְרָאוּהוּ פּוֹטִיפֶרַע, נִתְבַּיֵּשׁ בַּדָּבָר וּפֵרֵשׁ מִשְּׂרָרָתוֹ וְהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְנַעֲשָׂה כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כֵן מִנְהָג הַנִּכְבָּדִים. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה אוֹן שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן "כֹּהֵן מִדְיָן" כֹּמֶר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ סנהדרין פב בְּיִתְרוֹ שֶׁהָיָה מְפַטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְהָאֱמֶת כִּי לְשׁוֹן כְּהֻנָּה – שֵׁרוּת, אֲבָל לֹא לֶאֱלֹהוּת בִּלְבַד, כִּי הִנֵּה "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" שמואל ב ח יח, וּבִמְקוֹמוֹ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א יח יז "וּבְנֵי דָוִד הָרִאשׁוֹנִים לְיַד הַמֶּלֶךְ", וְכֵן "מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל" איוב יב יט, שֶׁהֵם מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ, וְכֵן "יְכַהֵן פְּאֵר" ישעיהו סא י, יִתְלַבֵּשׁ פְּאֵר כְּכֹהֵן הָעוֹבֵד שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ בְּגָדִים שֶׁלֹּא כִּשְׁאָר הָעָם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, וְכֵן "וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו" מלכים ב י יא, רָאשֵׁי מְשָׁרְתָיו:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה הכהנים, ...חוץ מאותן שהם לשון גדולה, כמו כהן מדין שמות ב, טז וכו'. ולא ידעתי מנין לו לרש"י ששם אין זה לשון משרת לאלוהות אלא לשון גדולה. פ' ויגש תשנ"ד ור' רא"ם שם שקשה לומר שהכתוב יכנה את יתרו "כומר" אחר ששב ופרש מעבודה זרה.

1 הכהנים. הַכּוּמָרִים, כָּל לְשׁוֹן כֹּהֵן מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת הוּא, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהֵם לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, כְּמוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, כֹּהֵן אוֹן:

2 חק לכהנים. חֹק כָּךְ וְכָךְ לֶחֶם לַיּוֹם:

1 משכיל לדוד פתח ↗

הכהנים הכומרים וכו׳ חוץ וכו׳ כלומר דכהן משמע בין ל׳ גדולה בין ל׳ שירות לאלהות צריכים לפרשו כפי הענין והכא ודאי ליכא למימר שרים דמה טעם יש שפרעה יתן חק לשרים כ״כ לחם ליום הרי השרי׳ אינם צריכי׳ לצדקה לכך צריך לפ׳ כומרים ואין נר׳ מ״ש בש״ח בשם הנח״י דכל מקום שנאמר כהנים סתם היינו משרת לאלהות רק כשמזכיר שם מדינה כמו כהן מדין כהן און אז דוקא הוא ל׳ גדולה שהרי מצינו ובני דוד כהנים היו והתם הוא ל׳ גדולה אעפ״י שנכתב כהנים סתם א״ו העיקר כדאמרן דהכל לפי הענין:

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

884 רש"י בראשית מז, כב "הכהנים - כל לשון 'כהן' משרת לאלהות הוא". וכן כתב רש"י שמות כח, ג "לקדשו לכהנו לי - לקדשו להכניסו בכהונה על ידי הבגדים שיהא כהן לי. ולשון כהונה שירות הוא". ושוב כתב רש"י שמות כט, ל "הכהן תחתיו מבניו - מכאן ראיה כל לשון 'כהן' לשון פועל, עובד ממש". והראב"ע בראשית מא, מה כתב: "כהן און - עובד השם או עובד עו"ג, כי אין 'כהן' בכל המקרא כי אם משרת". והרד"ק ספר השרשים שורש כהן כתב: "כל עובד יקרא 'כהן'... וכן תהלים קי, ד 'אתה כהן לעולם', כלומר עבד ה'". ולפי דברי המהר"ל הנאמר כאן הוא כמו מה שנאמר דברים טו, ו "ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשולו", ופירש רש"י שם "ומשלת בגוים רבים - יכול גוים אחרים מושלים עליך, תלמוד לומר 'ובך לא ימשולו'".

« רש"י על בראשית מ״ז:כ״א רש"י על בראשית מ״ז:כ״ג »