רש"י על בראשית מ״ז:י״ג

« רש"י על בראשית מ״ז:י״ב רש"י על בראשית מ״ז:י״ד »

1 שפתי חכמים פתח ↗

חוזר לענין הראשון כו'. דהיינו שנה ראשונה דהא משבא יעקב למצרים כלה הרעב כדפירש רש"י בסמוך ועל כרחך דחוזר אתחילת שני הרעב שהיה קודם שבא יעקב למצרים:

1 משכיל לדוד פתח ↗

ולחם אין וכולי חוזר וכו׳ עיין מ״ש לעיל בפסוק ויוסף הורד מצרימה וה״נ דכוותה דאי לאו דחוזר לענין ראשון אלא דחידוש קמ״ל דהשתא נמי אחר שבא יעקב אכתי הוה כפנא הול״ל ולא היה לחם בארץ או ל׳ כיוצא בזה ומדכתיב ולחם אין ש״מ שאין זה חדוש אלא חוזר על הראשונות לפי שהפסיק בכל סיפור אחי יוסף וביאת יעקב ומכאן הוכחה לפי׳ רז״ל דכשבא יעקב מיד פסק הרעב והכא קרא קאמר ולחם אין וכולי כלומר מתחלה כמו שנכתב למעלה אלא דהשתא חוזר לענין ראשון ואע״ג שדברי חכמים א״צ חיזוק מ״מ אפי׳ מי שרודף אחר הפשט כאן צריך להודו׳ לדרש׳ זו ומזה סתירה לפי׳ הראב״ע ז״ל דמייתי הרא״ם ז״ל דלפי שרדף אחר הפשט פי׳ אותו לפי מקומו זאת ועוד אחרת יש ראיה לדברי רבותינו מדכתיב לקמן ויבאו אליו בשנה השנית וכו׳ ומדלא כתיב בשנה אחרת מוכח דלא הוי אלא שתי שנים בלבד:

1 גור אריה פתח ↗

חוזר לענין הראשון. פירוש שאין הכתוב רוצה לומר כי "ולחם אין בכל הארץ" הוא בשנה השלישית, דהא שתי שנים עברו משני הרעב לעיל מה, ו, ויהיה זה בשנה השלישית, אלא להתחלת שני הרעב חוזר, כך דעת רז"ל. ותדע לך שהרי כאן כתיב "ולחם אין בכל הארץ", ואם היה זה בשנה השלישית מאי בא לומר, הרי כבר בשנה הראשונה לא היה לחם, שנאמר לעיל מא, נו "והרעב היה על כל פני הארץ", אבל לענין הראשון הוא חוזר. ואם תאמר אם כן יהיה נראה יוסף כמשקר שאמר שם שם ל שבע שנים יהיה רעב, ותירץ הרא"ם שבשני הרעב לא אמר יוסף שיהיו שני הרעב במצרים, רק בשני השבע אמר יהיה במצרים, ולפיכך לא הוחזק שקרן במה שפסק הרעב במצרים, אחר שבכל הארצות היה רעב. וכן כתיב שם שם כט, ל "הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים וקמו שני הרעב אחריהן ונשכח כל השבע וגומר". ואין תירוץ זה מספיק, שהרי כתיב ר' לעיל מא, לו "והיה האוכל לפקדון לשבע שני הרעב אשר יהיו בארץ מצרים", אבל הנראה כי המצריים לא היו סכלים, והיו יודעים דאפשר לשנות דבר על ידי תשובה ותפילה, הכל היו מודים בזה. והנה זה מחכמת יוסף וטוב דעת כי אצל השובע אמר לעיל מא, כט "הנה שבע שנים באות", ולא אמר 'הנה שבע שנים קמות', ואצל הרעב אמר שם שם ל "וקמו שבע שני רעב", ולא אמר 'ובאו שני רעב', כי 'באו' רוצה לומר שהם באים בודאי וכך יהיה, אבל "וקמו" שהיו קמים לבא ולא בודאי, כי כל דבר אפשר לשנות על ידי בקשה ותחנונים מאת השם יתברך המרחם על הכל. ומפני שאמר זה יוסף, כבר אין טענה על יוסף. ומפני זה יתלו ביעקב כאשר ראו כי איש אלקים הוא, כי מי שנתן הכבוד לצדיק להראות לבריות כי עם רגלי תלמיד חכם באות הברכות – הוא שעושה החסד גם כן שמסבב סבות שידעו הכל כי בשביל הצדיק הוא, כדי להדר ולפאר את הצדיק. ויש מתרצין שהיו החמש שני רעב, אבל לא היה דומה ושוה רעב חמש שנים אחרונים אל שתי שנים ראשונים, וגם זה נכון:

2 שפתי חכמים פתח ↗

ודומה לו כמתלהלה היורה זקים. שהה"א הוא תמורת האל"ף כי אותיות אהו"י מתחלפים:

2 גור אריה פתח ↗

ודומה לו כמתלהלה היורה זיקים. והלמד של "כמתלהלה" משלי כו, יח כפולה כמו "ירקרק" ויקרא יג, מט "סחרחר" תהלים לח, יא. ואף על גב ד"מתלהלה" בה"א 'ותלאה' בא', אין חילוק בין ה"א ובין א' כי מתחלפים. ואף על גב דשורש "מתלהלה" 'להה' ושורש 'ותלאה' 'לאה', אין חילוק, כי אותיות אהו"י מתחלפין, ומביאים ראיה מזה לזה, דלשון אחד הוא, אף שיש חילוק ביניהם – כי זה בה"א וזה בא' – הלשון אחד:

1 ולחם אין בכל הארץ. חוֹזֵר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן – לִתְחִלַּת שְׁנֵי הָרָעָב:

2 ותלה. כְּמוֹ וַתִּלְאֶה, לְשׁוֹן עֲיֵפוּת, כְּתַרְגּוּמוֹ; וְדוֹמֶה לוֹ כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים משלי כ"ו:

1 מזרחי פתח ↗

ולחם אין בכל הארץ חוזר לענין ראשון. שהיא השנה הראשונה לשני הרעב לא לשנה השלישית שהיא אחר השנתים שעברו מהרעב כפי המובן ממקומו שהרי בב"ר אמרו בהדיא א"ר יוסי בר חנינא שתי שנים נעשה רעב כיון שירד יעקב למצרים כלה הרעב ואין לחשוד את יוסף בפתרונו מפני שלא אמר יוסף בפתרונו שהרעב יהיה בארץ מצרים לבדה כמו בשבע שני השבע כי בשבע שני השבע אמר שבע גדול בכל ארץ מצרים ובשבע שני הרעב אמר וקמו שבע שני רעב אחריהן ולא אמר במצרים ואחריו כתיב ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים ובראותם שהרעב היה בכל השבע שנים בשאר הארצות ובארץ מצרים לבדה הוקל מעת בא יעקב למצרים ידעו הכל שמפני ברכת הנביא היה זה וכ"ש בראותם את נילוס שעלה לקראתו שבזה נתפרסם לכל כי ברכת השם באה לרגלי הנביא אבל החכם ר' אברהם ן' עזרא רדף אחרי הפשט ופי' אותו לפי מקומו:

1 דברי דוד פתח ↗

ולחם אין וגו', חוזר לענין הראשון. דקשה הפסוק, דמשמע שמדבר בזמן ההוא בשעה שכלכל יוסף את, אחיו ועל זה קשה הא כתיב אחר זה בסוף ויבאו אליו בשנה השנית כפירש"י לשני הרעב, והיינו קודם שהיו בית אביו אצלו דהם לא באו אלא אחר שנתים שהתחיל הרעב ע"כ אמר רש"י שזה אינו שייך אחר פסוק שלפניו אלא חוזר לענין הראשון שהתחיל הרעב קודם ענין יוסף עם אחיו ואביו:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה ולחם אין בכל הארץ, חוזר לענין הראשון, לתחלת שני הרעב. ע"כ. ותמוה שאין רש"י אומר כרגיל - אין מוקדם ומאוחר בתורה. פ' ויגש תשנ"ח

2 מזרחי פתח ↗

ודומה לו כמתלהלה כו'. הוא סובר שהה"א היא תמורת האל"ף כי אותיות אהו"י מתחלפין והוא מוכפל הפ"א וכן ותלה כמו ותלא וכן דעת רב סעדיא הגאון ז"ל כאד' הנלא' ולא ידע מה לעשות גם יתכן שהוא סובר ששורש מתלהלה כדעת הרד"ק ופי' כמו ותלא טעמו כמו ותלאה וכן כמתלהלה:

« רש"י על בראשית מ״ז:י״ב רש"י על בראשית מ״ז:י״ד »