רש"י על בראשית מ״ב:ט׳

« רש"י על בראשית מ״ב:ח׳ רש"י על בראשית מ״ב:י׳ »

1 רמב"ן על בראשית פתח ↗

וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם עֲלֵיהֶם וְיָדַע שֶׁנִּתְקַיְּמוּ, שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית מ"ב:ט'. וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁהַדָּבָר בְּהֵפֶךְ, כִּי יֹאמַר הַכָּתוּב כִּי בִּרְאוֹת יוֹסֵף אֶת אֶחָיו מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ, זָכַר כָּל הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם, וְיָדַע שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם אֶחָד מֵהֶם בַּפַּעַם הַזֹּאת, כִּי יוֹדֵעַ בְּפִתְרוֹנָם כִּי כָל אֶחָיו יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בַּתְּחִלָּה מִן הַחֲלוֹם הָרִאשׁוֹן "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים", כִּי "אֲנַחְנוּ" יִרְמֹז לְכָל אֶחָיו אַחַד עָשָׂר, וּפַעַם שֵׁנִית יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִן הַחֲלוֹם הַשֵּׁנִי. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא רָאָה בִּנְיָמִן עִמָּהֶם, חָשַׁב זֹאת הַתַּחְבּוּלָה שֶׁיַּעֲלִיל עֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ גַּם בִּנְיָמִין אָחִיו אֵלָיו, לְקַיֵּם הַחֲלוֹם הָרִאשׁוֹן תְּחִלָּה, וְעַל כֵּן לֹא רָצָה לְהַגִּיד לָהֶם אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם וְלֵאמֹר מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וְיִשְׁלַח הָעֲגָלוֹת כַּאֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּהֶם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, כִּי הָיָה אָבִיו בָּא מִיָּד בְּלֹא סָפֵק. וְאַחֲרֵי שֶׁנִּתְקַיֵּם הַחֲלוֹם הָרִאשׁוֹן, הִגִּיד לָהֶם, לְקַיֵּם הַחֲלוֹם הַשֵּׁנִי. וְלוּלֵי כֵן הָיָה יוֹסֵף חוֹטֵא חֵטְא גָּדוֹל לְצַעֵר אֶת אָבִיו וּלְהַעֲמִידוֹ יָמִים רַבִּים בִּשְׁכוֹל וְאֵבֶל עַל שִׁמְעוֹן וְעָלָיו. וְאַף אִם הָיָה רְצוֹנוֹ לְצַעֵר אֶת אֶחָיו קְצָת, אֵיךְ לֹא יַחְמֹל עַל שֵׂיבַת אָבִיו. אֲבָל אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ לְקַיֵּם הַחֲלוֹמוֹת, כִּי יָדַע שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בֶּאֱמֶת. גַּם הָעִנְיָן הַשֵּׁנִי שֶׁעָשָׂה לָהֶם בַּגָּבִיעַ, לֹא שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְצַעֲרָם, אֲבָל חָשַׁד אוּלַי יֵשׁ לָהֶם שִׂנְאָה בְּבִנְיָמִין, שֶׁיְּקַנְאוּ אוֹתוֹ בְּאַהֲבַת אֲבִיהֶם כְּקִנְאָתָם בּוֹ, אוֹ שֶׁמָּא הִרְגִּישׁ בִּנְיָמִין שֶׁהָיָה יָדָם בְּיוֹסֵף וְנוֹלְדָה בֵּינֵיהֶם קְטָטָה וְשִׂנְאָה, וְעַל כֵּן לֹא רָצָה שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּהֶם בִּנְיָמִן אוּלַי יִשְׁלְחוּ בּוֹ יָדָם עַד בָּדְקוֹ אוֹתָם בְּאַהֲבָתוֹ. וְלָזֶה נִתְכַּוְּנוּ בּוֹ רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה צ"ג:ט', אָמַר רַבִּי חִיָּא בר' אַבָּא, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה קוֹרֵא שֶׁדִּבֵּר יְהוּדָה בִּפְנֵי אֶחָיו עַד שֶׁאַתָּה מַגִּיעַ "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק", הָיָה בּוֹ פִּיּוּס לְיוֹסֵף, פִּיּוּס לְאֶחָיו, פִּיּוּס לְבִנְיָמִין, פִּיּוּס לְיוֹסֵף – רְאֵה הֵיאַךְ נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל וְכוּ'. וְכֵן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה הָיוּ בְּיוֹסֵף, מֵחָכְמָתוֹ בְּפִתְרוֹן הַחֲלוֹמוֹת, כִּי יֵשׁ לִתְמֹהַּ, אַחַר שֶׁעָמַד יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וְהָיָה פָּקִיד וְנָגִיד בְּבֵית שַׂר גָּדוֹל בְּמִצְרַיִם, אֵיךְ לֹא שָׁלַח כְּתָב אֶחָד לְאָבִיו לְהוֹדִיעוֹ וּלְנַחֲמוֹ, כִּי מִצְרַיִם קָרוֹב לְחֶבְרוֹן כְּשִׁשָּׁה יָמִים, וְאִלּוּ הָיָה מַהֲלַךְ שָׁנָה הָיָה רָאוּי לְהוֹדִיעוֹ לִכְבוֹד אָבִיו, וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ וְיִפְדֶנּוּ בְּרוֹב מָמוֹן. אֲבָל הָיָה רוֹאֶה כִּי הִשְׁתַּחֲוָיַת אֶחָיו לוֹ וְגַם אָבִיו וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּאַרְצָם, וְהָיָה מְקַוֶּה לִהְיוֹתוֹ שָׁם בְּמִצְרַיִם בִּרְאוֹתוֹ הַצְלָחָתוֹ הַגְּדוֹלָה שָׁם, וְכָל שֶׁכֵּן אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַע חֲלוֹם פַּרְעֹה, שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ כִּי יָבֹאוּ כֻּלָּם שָׁמָּה וְיִתְקַיְּמוּ כָּל חֲלֹמֹתָיו:

2 שפתי חכמים פתח ↗

ות"א בדקא דארעא כמו בדק הבית כו'. פי' סדק של עיר:

2 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה ערות הארץ, ...וכן כל לשון ערוה שבמקרא, לשון גילוי. ע"כ. אם אכן כן, מאד קשה הביטוי גילוי עריות, ועוד יותר קשה הכתוב "ערות אביו גלה" ויקרא כ, יא וכל הדומים לו. וצע"ג. פ' מקץ תשמ"ט

1 אשר חלם להם. עֲלֵיהֶם; וְיָדַע שֶׁנִּתְקַיְּמוּ שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ:

2 ערות הארץ. גִּלּוּי הָאָרֶץ – מֵהֵיכָן הִיא נוֹחָה לִכָּבֵשׁ, כְּמוֹ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה ויקרא כ', וּכְמוֹ עֵרֹם וְעֶרְיָה יחזקאל ט"ז וְכֵן כָּל עֶרְוָה שֶׁבַּמִּקְרָא לְ' גִּלּוּי, וְתַ"אֻ בִּדְקָא דְּאַרְעָא, כְּמוֹ בֶּדֶק הַבַּיִת מלכים ב י"ב, רְעוּעַ הַבַּיִת, אֲבָל לֹא דִּקְדֵּק לְפָרְשׁוֹ אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא:

« רש"י על בראשית מ״ב:ח׳ רש"י על בראשית מ״ב:י׳ »