רש"י על בראשית מ״ב:כ״ז

« רש"י על בראשית מ״ב:כ״ד רש"י על בראשית מ״ב:כ״ח »

1 שפתי חכמים פתח ↗

הוא לוי שנשאר יחיד כו'. דאם לא כן מאי האחד בה"א:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

"...כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתנו והנה כסף איש בפי אמתחתו" וגו'. והלא לא כך היה המעשה, אלא האחד - לפי רש"י מב, כז היה זה לוי - פתח שקו במלון, ואלו האחרים פתחום רק כשהגיעו לבית יעקב. שם, לה. ואמנם אפשר לומר שלא רצו להיכנס לפרטים בתיאור זה בשעת טענתם שרוצים להחזיר הכסף, ועם זאת צ"ע. פ' מקץ תשמ"ט ורבי יצחק שמואל רג'יו יש"ר פירש ששינו מפני השלום, כי היה יכול האיש להשיבם: ולמה לא חזר מיד לכאן להשיב את כספו? ולכן אמרו שכולם מצאו את כספיהם שם.

2 שפתי חכמים פתח ↗

במקום שלנו בלילה. ולא תפרש במלון במקום המיוחד למלון לכל העוברים ושבים כיון דכתיב במלון בפת"ח דאם לא כן היה לו לכתוב ויבואו למלון ואחר כך ויפתח וגו' במלון:

2 דברי דוד פתח ↗

במלון, במקום שלנו שם הלילה. ובקצת ספרים כתוב בלילה. ונראה ביאור דבר זה אחר שנפרש השינוי שיש כאן בפסוקים דכאן אמר ויפתח האחד את שקו לתת מספוא כו' ולמה פתח דוקא האחד ולא כולם וכי כולם לא היו צריכים לתת מספוא לחמוריהם וכ"ש לפי מה שאמרו שזה הוא לוי מאי שנא לוי דוקא. ותו מה צריך לכתוב במלון היה לו לומר ויהי בדרך במלון ויפתח האחד כו' כמ"ש גבי משה בפ' שמות לשון זה ויהי בדרך כו'. ותו דכאן גבי לוי אמר שמצא הכסף בפי אמתחת שלו ובאחרים מבואר אח"כ ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו כו', משמע שלא היה בפי אמתחתות שלהם אלא למטה מן התבואה ובבואם לפני האיש אמרו ויהי כי באנו אל המלון והנה כסף איש בפי אמתחתו משמע שבכולם היה בפי אמתחת שלהם:

3 שפתי חכמים פתח ↗

הוא שק. והא דנקט רש"י הוא שק ולא נקט שק משום דקשה לרש"י דבראש הפסוק כתיב ויפתח האחד את שקו ואחר כך כתיב והנה הוא בפי אמתחתו, משמע דלא היה שק. ועל זה פירש הוא שק, רצונו לומר אמתחתו דהכא היינו שק דלעיל:

3 רמב"ן על בראשית פתח ↗

וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ אֶחָד מֵהֶם פָּתַח אֶת שַׂקּוֹ בַּמָּלוֹן לָתֵת מִמֶּנּוּ מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ, וְהָאֲחֵרִים לֹא פָּתְחוּ אֶת שַׂקֵּיהֶם עַד הֱיוֹתָם עִם אֲבִיהֶם, כַּאֲשֶׁר אָמַר "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים", כִּי אוּלַי הָיוּ הָאֲחֵרִים לוֹקְחִים לַחֲמוֹרֵיהֶם תֶּבֶן, כִּי לֹא יֹאכְלוּ כָּל מַשָּׂאָם בַּדֶּרֶךְ, וְזֶה הָאֶחָד לֹא הָיָה חֲמוֹרוֹ חָזָק וְהֻצְרַךְ לְמִסְפּוֹא, וּמָצָא כַּסְפּוֹ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ. וְכָתַב רַשִׁ"י רש"י על בראשית מ"ב:כ"ז כִּי אַמְתַּחַת הוּא הַשַּׂק. וְאוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על בראשית מ"ב:כ"ז תִּרְגֵּם "טוּעְנָא", וְהַנִּרְאֶה מִדַּעְתּוֹ שֶׁהָיוּ לְכָל אֶחָד שַׂק גָּדוֹל וְשַׂקִּים קְטַנִּים לְהַשְׁווֹת מַשָּׂאָם, וּכְלַל הַמַּשָּׂא יִקָּרֵא אַמְתַּחַת, וְהִנֵּה אֵרַע לְאֶחָד שֶׁמָּצָא כַּסְפּוֹ בְּפִי אוֹתוֹ הַשַּׂק שֶׁפָּתַח, וְלֹא קָרָה לַאֲחֵרִים כֵּן עַד הֱיוֹתָם מְרִיקִים אֶת כֻּלָּם. וְהַקָּרוֹב אֵלַי כִּי אַמְתַּחַת שַׂק גָּדוֹל יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי צְדָדִים, הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן תַּלְמוּד כתובות קי "מַטְרָאתָא", וּבְפִי אֶחָד מִן הַצְּדָדִין הוּשַׁם הַכֶּסֶף לְכֻלָּם, וְאֵרַע לְאֶחָד שֶׁפָּתַח הַצַּד הַהוּא שֶׁהָיָה בּוֹ הַכֶּסֶף וְלֹא לַאֲחֵרִים, וְנִקְרָא אַמְתַּחַת בַּעֲבוּר שֶׁיִּמָּתַח לַצְּדָדִין:

1 ויפתח האחד. הוּא לֵוִי, שֶׁנִּשְׁאַר יָחִיד מִשִּׁמְעוֹן בֶּן זוּגוֹ:

2 במלון. בַּמָּקוֹם שֶׁלָּנוּ בַּלַּיְלָה:

3 אמתחתו. הוּא שַׂק:

1 מזרחי פתח ↗

האחד הוא לוי שנשאר יחידי משמעון בן זוגו. דאל"כ האי האחד אחד מיבעי ליה:

1 גור אריה פתח ↗

הוא לוי. דאם לא כן 'אחד' מיבעיא ליה, "האחד" משמע הידוע:

2 מזרחי פתח ↗

במלון במקום שלנו בלילה. כי פי' מלון מקום הלינה לא הלינה עצמה ומה שדרשו בנדרים מפני מה נענש משה מפני שנתעסק במלון תחלה אינו ר"ל על הלינה אלא על הכנת מקום הלינה ומה שהאריך לומר במקום שלנו בלילה ולא אמר במקום הלינה הוא מפני שמקום הלינה מורה על המקום המיוחד ללינה אבל כאן לא היה אלא מקום של עראי שלנו שם בלילה ההוא שאלו היה המיוחד ללינת כל העוברים ושבים היה לו לכתוב תחלה וילכו במלון ואחר כך ויפתח במלון:

3 מזרחי פתח ↗

אמתחת הוא שק. ובנוסחת הרמב"ן ז"ל הוא השק ופירושו ולכן פתח בשקו וסיים באמתחתו לא שבא להודיע פירוש האמתחת דאם כן אמתחת שק מיבעי ליה לא הוא השק:

« רש"י על בראשית מ״ב:כ״ד רש"י על בראשית מ״ב:כ״ח »