רש"י על בראשית מ״א:ז׳

« רש"י על בראשית מ״א:ו׳ רש"י על בראשית מ״א:ח׳ »

1 משכיל לדוד פתח ↗

הבריאות שאנו״ש בלעז אע״ג דכבר פירשו לעיל בסמוך הוצרך לחזור ולפרשו כאן דסד״א דבשלמא לעיל יש לפ׳ בבריאות שאנו״ש דהיינו שהזרע בהן בשלימות מליאותן וטובות דכתיב בתר הכי הוא דבר אחר או ליופי תבניתן או לאיכות החטים בעצמן וכיוצא אבל כשאתה מגיע לכאן דכתיב הבריאות והמלאות משמע דליכא לפרושי הכי אלא מוכרח דבריאות הוא דבר אחר לכך פירש דעל כרחך בריאות שאנו״ש בלע״ז שאין לפרש בשבלים בענין אחר ומאי דהדר וכתוב מלאות הוא כפל הענין לתוספת המילוי היותר גדול שבאפשרות:

2 שפתי חכמים פתח ↗

נשלם חלום שלם לפניו וכו'. כי בפעם ראשון חשב לישן עוד דילמא יחלום עוד כאשר אירע באמת אבל בהקיץ השני שהיה בגמר השינה קרוב לבוקר שלא יישן עוד אז נשלם החלום והוצטרך לפתור: מפני שמלת והנה מורה על הזמן לומר שעכשיו הוא כך ולא קודם לכן והכא ליכא לפרש והנה חלום נגמר לאחר הקיצה דהא גם קודם הקיצה נגמר החלום כשראה השבלים בלעו האחרים וכו'. ל"נ לפרש שבחלום הראשון אע"פ שלדעת פרעה אפשר שהיה נגמר מ"מ לפי האמת אינו נגמר כמ"ש ועל השנות החלום פעמים כי נכון הדבר וגו' להלן פסוק לב. נח"י עיי"ש:

2 רמב"ן על בראשית פתח ↗

וְטַעַם וַיִּקַץ פַּרְעֹה וְגוֹ' הִנֵּה חֲלוֹם שָׁלֵם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית מ"א:ז'. וּלְפִי דַּעְתִּי יִרְמֹז כִּי עָמַד עַל מִטָּתוֹ מֵקִיץ מְחַשֵּׁב בַּחֲלוֹמוֹ, אוּלַי יִרְאֶה עוֹד דָּבָר פַּעַם שְׁלִישִׁית, וְכַאֲשֶׁר עָמַד בַּבֹּקֶר וְלֹא חָלַם עוֹד נִפְעַם רוּחוֹ, וְזֶה טַעַם "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ". אֲבָל בִּנְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר "וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו" דניאל ב א, כִּי גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ. וְהִזְכִּיר "וַיִּקַץ פַּרְעֹה" מִן הָעִנְיָן הַנִּזְכָּר בְּסֵפֶר הַשֵּׁנָה, כִּי חֲלוֹם שֶׁיַּחֲלֹם אַחֲרָיו חֲלוֹם אַחֵר מֵעִנְיָן אַחֵר בִּשְׁנָתוֹ אֵינֶנּוּ מִתְקַיֵּם, עַל כֵּן אָמַר כִּי כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ נִהְיָה הַחֲלוֹם וְחָשַׁב בּוֹ עַד הַבֹּקֶר, אוּלַי יִשְׁתַּלֵּשׁ חֲלוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר נִשְׁנָה. וְהִנֵּה פַּרְעֹה עַצְמוֹ הִכִּיר כִּי עִנְיָן אֶחָד הוּא, וּלְכָךְ הִזְכִּיר "וְהִנֵּה חֲלוֹם", וְכָךְ אָמַר "חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ" וְלֹא הִזְכִּיר חֲלוֹמוֹת, וְזֶה טַעַם "וָאֵרֶא בַּחֲלוֹמִי", אֲבָל הַכָּתוּב הִזְכִּיר "וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה", לוֹמַר שֶׁאֵין פּוֹתֵר אֲפִלּוּ הָאֶחָד מֵהֶם:

2 גור אריה פתח ↗

והנה נשלם וכו'. פירוש שעתה כאשר הקיץ בבוקר אז נשלם החלום, לא כמו יקיצה הראשונה פסוק ד שעדיין רצה לישן ולא היה נשלם החלום, אבל כאשר הקיץ בבקר ולא היה חפץ לישן עוד – כדי שיחלום עוד – נשלם החלום. ומה שהוסיף 'והוצרך לפותרים' דאם לא כן מה בא הכתוב לאשמועינן שנשלם החלום, אלא הכתוב מגיד לך למה שלח עתה אחר פותרים ולא בראשונה אחר חלום הראשון, אלא שעתה נשלם החלום והוצרך לפותרים:

1 הבריאות. שיינ"ש בְּלַעַז:

2 והנה חלום. וְהִנֵּה נִשְׁלַם חֲלוֹם שָׁלֵם לְפָנָיו וְהֻצְרַךְ לְפוֹתְרִים:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה הבריאות, שיינ"ש בלעז. ע"כ. ולא ידעתי, למה צריך לחזור על הדבר בדיוק כפי שנאמר שני פסוקים קודם פס' ה. ודברי בעל שפתי חכמים אות ח מאד אינם מדויקים, שהרי ברור כי שיינ"ש אינו פרי"ש בלשון אשכנז כי אם געזונ"ד, ותמוה שנכנס לכגון דא.

2 מזרחי פתח ↗

והנה חלום והנה נשלם החלום והוצרך לפותרים. לא כמו ביקיצה הראשונה שעדיין הי' משתדל לישן אולי ישלים חלומו כי עכשיו ביקיצה השנית שהיתה סמוך לבקר ונתיאש כבר מהשינה שפט שכבר נשלם החלום והוצרך לפותרים ויהי' פי' והנה חלום חלום שלם אבל אין לפרש והנה חלום ולא כמו שהי' חושב טרם היקיצה שהי' כל זה בהקיץ כמו ויהי בבקר והנה היא לאה שקודם זה הי' חושב שהיא רחל מפני שכן הוא דרך כל החולמים ומה צורך לכתוב זה פה:

2 משכיל לדוד פתח ↗

והנה חלום והנה נשלם וכו׳ דק״ל אטו לא ידעינן דחלום הוה דבשלמא גבי שלמה דכתיב ויקץ שלמה והנה חלום ניחא כמו שפי׳ רז״ל והביאו רש״י שם דכשהקיץ ראה שנתקיים חלומו שומע עוף מצפצף ומבין לשונו אבל הכא מאי קאמר וליכא למימר נמי דר״ל שמיד ידע פרעה שלא היו ב׳ חלומות אלא אחד שהרי גם זה לא ידע מסתמא עד שפתר לו יוסף חלום פרע׳ אחד הוא דמנא ליה לידע שהכל חלום א׳ לכך פי׳ דה״ק והנה נשלם וכו׳:

« רש"י על בראשית מ״א:ו׳ רש"י על בראשית מ״א:ח׳ »