רש"י על בראשית מ״א:ב׳

« רש"י על בראשית מ״א:א׳ רש"י על בראשית מ״א:ג׳ »

1 שפתי חכמים פתח ↗

סימן הוא לימי שובע כו'. דק"ל למה לא פתר יוסף את זה למה היו הפרות יפות מראה דלקמן כתיב בהדיא בקרא שפתר בריאות בשר ולא מצינו שפתר זה ומתרץ כיון שמצינו שפתר דשבע פרות הטובות הם פירוש לשבע ימי השובע אם כן ה"ה בזה הפתרון נמי פתר יוסף דיפות מראה סימן הוא לימי השובע והפתרון קאי נמי על זה דבימי השובע נראות הבריות יפות אלו לאלו דהיינו יפות מראה כלומר שמקבל זה את זה בסבר פנים יפות ונותן לו די מחסורו אשר יחסר לו:

1 מזרחי פתח ↗

יפות מראה סימן הוא לימי השבע. לא בא הרב לפתור חלומות רק מפני שפתרון יוסף אינו מובן רק פתרון הבריאות והדלות לא על טוב המראה ועל רוע המרא' לפיכך הוצרך לומר שבכלל פתרון הבריאות והדלות נכלל גם זה כי כמו שהבריאות והשומן הוא סימן על השבע מצד היותו נמצא תמיד בזמן השבע לרבוי המאכל שבזמן ההוא והדלות והכחישות הוא סימן על הרעב מצד היותו נמצא תמיד בזמן הרעב למיעוט המאכל שבזמן ההוא כי טוב המראה הוא סימן על השבע מצד היות פני כל בריה יפה בחברת' בזמן השבע שאז כל אדם מקבל המבקש ממנו מחסורו בסבר פנים יפות ונותן לו די מחסורו אשר יחסר לו וההפך בזמן הרעב:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה יפות מראה, סימן הוא לימי שובע וכו'. ולא ידעתי למה רש"י צריך להקדים את פתרון החלום, לפני שיוסף יעשה כן. וכן הלאה רש"י ד"ה ותאכלנה, סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת וכו'. פ' מקץ תשמ"ז

2 מזרחי פתח ↗

באחו באגם כמו ישגא אחו בלי מים. ופי' אגם הוא המקום שגדלים בו קנים כמו שפי' בפרשת בשלח וראייתו שאם תאמר שהוא מורה על הקנה הגדל באגם יהי' בי"ת באחו נוסף ולכן יהי' פי' ישגא אחו בלי מים יתהוה אגם בלי מים כי כמו שלא יתכן שיתהוה הגומא הגדל בו רק עם הביצה כן לא יתכן שיתהוה המקום שגדלים בו קנים רק עם המים ובהעדר המים יכרתו שניהם יחד ע"כ קנה וסוף קמלו ונקרא הויית המקום שגדלים בו קנים בשם רבוי כמו שנקרא הויית הגומא בלשון גדול באמרו היגאה גומא בלא ביצה כי לא יתכן לפרשם כמשמעם מלשון רבוי וגדול מפני שיחוייב מזה שגדול הגומא ורבוי האגם א"א בלי מים אבל הוייתם אפשר בלי מים ואין הדבר כן הלכך עכ"ל שפי' ישגא ויגאה אינו אלא על צד הכנוי שכנ' הוייתם בשם גדול ורבוי ומהתימה על הרמב"ן ז"ל שטען ואמר ואיננו נכון כי אחו שם העשב הגדל כמו היגאה גומא בלא ביצה ישגה אחו בלי מים עודנו באבו לא יקטף והנה איננו האגם כי לא יחוייב שיהי' האחו שם העשב כמו הגומא וכפל הענין במלות שונות כי יתכן שיהי' זה להשואה כי כמו שאי אפשר הויית הגומא בלא ביצה כן א"א הויית האגם בלי מים ואם בעבור עודנו באבו לא יקטף הבא אחר ישגא אתו בלי מים המורה על העשב יתכן שיהיה שב אל הגומא שבראש המקרא כמו שפירשו הרד"ק בשרש אבב והנה החכם ר' אברהם ן' עזרא שהוא ראש הפשטנים פי' באחו עמק שבו צמחים וכן פי' אותו הרד"ק ז"ל בשרש אחה ואמר או יהי' מקום הצמח נקרא על שמו והבי"ת משמשת:

1 יפות מראה. סִימָן הוּא לִימֵי שֹׂבַע, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִרְאוֹת יָפוֹת זוֹ לָזוֹ, שֶׁאֵין עֵין בְּרִיָּה צָרָה בַחֲבֶרְתָּהּ:

2 באחו. בָּאֲגַם, מריש"ק בְּלַעַז, כְּמוֹ יִשְׂגֶּא אָחוּ איוב ח':

1 גור אריה פתח ↗

סימן וכו'. ואינו רוצה רש"י לפתור החלום, אלא שבפתרון יוסף לא פתר מה שראה אותן יפות מראה – תירץ שהוא סימן לשני השובע, ולא הוצרך דבר זה לפתרון כי הוא ידוע:

1 משכיל לדוד פתח ↗

יפות מראה סימן וכו׳ כבר קדמו לרבנו יוסף הצדיק לפתור חלום פרעה ולא היה צריך לזה אלא דק״ל שהרי לשון יפות מראה לא שייך מסתמא בפרות דהא לעיל בפ׳ ויצא פירש״י יפת תואר הוא הצורה ויפת מראה הוא זיו קלסתר ובשלמא יפות תואר שייך לומר שצורת איבריהם היה בתכלית היופי האפשרי לפי תכונת הווייתן אבל הפ׳ קאמר שהיו יפות מראה דמשמע שהיה להן זיו קלסתר וא״כ ק׳ לאיזה תכלית היה דבר זה דלרמוז פתרון טובת השובע הוה סגי ביפות תואר לכך פירש שהיה זה לרמוז שהבריאות נראות יפות וכו׳ וטעמא שלא נמצא כן בפתרון יוסף לפי שפרעה כשסיפר לו לא הזכיר יפות מראה רק יפות תואר ואפשר שלא היה אומר כן פרעה כדי שלא ילגלגו על דבריו לומר דא״א שראה כן בחלום דהא לא חזי איניש בחלמיה פילא דעייל בקופא דמחטא וזה דבר קרוב לו׳. ושוב אינה ה׳ לידי בתורת שאלה איזה ימים ס׳ נח״י וראיתי שהרב פירש עד״ז אלא שלא חש לתרץ למה לא נמצא כן בפתרונו של יוסף:

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1450 מהבהמות ואף מן המלאכים, וכמו שיבאר. ויש בזה הטעמה מיוחדת; הנה נאמר בראשית מא, ב "והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה וגו'", ופירש רש"י שם "יפות מראה - סימן הוא לימי שובע שהבריות נראות יפות זו לזו, שאין עין בריה צרה בחברתה". והגו"א שם אות ג נתקשה מדוע רש"י בא לפתור את החלום, כאשר יוסף יעשה כן בהמשך הפרשה. ואפשר לבאר, שעל הפסוק בראשית כט, יז "ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה" פירש רש"י "תואר - הוא צורת הפרצוף... מראה - הוא זיו קלסתר". ולכך הוקשה לרש"י בחלום פרעה, כיצד ניתן לומר על פרות "יפות מראה", הרי אין לבעלי חיים "זיו קלסתר" שהוא צלם אלקים, וכמבואר כאן. ובאמת כאשר פרעה חזר על החלום באזני יוסף, נאמר בראשית מא, יח "והנה מן היאור עולות שבע פרות בריאות בשר ויפות תואר וגו'". הרי שפרעה נקט בלשון "יפות תואר" ולא "יפות מראה", כי ידע שאי אפשר לומר על פרות שיש להם "זיו קלסתר". ולכך רש"י מיד ביאר בתחילת חלומו של פרעה ש"מראה" מתפרש כ"סימן הוא לימי השובע שהבריות נראות וכו'", והסימן מוסב על בריות בעלי צלם אלקים.

2 רמב"ן על בראשית פתח ↗

בָּאָחוּ אֲגַם, כְּמוֹ "יִשְׂגֶּא אָחוּ" איוב ח יא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית מ"א:ב'. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי אָחוּ – שֵׁם הָעֵשֶׂב הַגָּדֵל, כְּמוֹ "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּא אָחוּ בְּלִי מָיִם עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף" איוב ח יא-יב, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ הָאֲגַם. וְאוּלַי יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיִּקָּרֵא הָעֵשֶׂב הַנַּעֲשֶׂה בַּאֲגַמִּים עַל שֵׁם הָאֲגַם. וְהַנָּכוֹן שֶׁיִּהְיֶה אָחוּ שֵׁם כּוֹלֵל הַדֶּשֶׁא וְהָעֵשֶׂב הַנַּעֲשֶׂה עַל שְׂפַת הַנְּהָרוֹת וְהָאֲגַמִּים, וְיִהְיֶה בֵּי"ת בָּאָחוּ כְּמוֹ בֵּי"ת "לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" משלי ט ה, כִּי עַל שְׂפַת הַיְאוֹר הָיוּ רוֹעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בראשית מ"א:ג' "אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאוֹר". וְאוּלַי הוּא מִלְּשׁוֹן אַחְוָה, בַּעֲבוּר הֱיוֹת מִינֵי הָעֲשָׂבִים רַבִּים גְּדֵלִים יַחַד:

« רש"י על בראשית מ״א:א׳ רש"י על בראשית מ״א:ג׳ »