רש"י על בראשית ל״ט:י״ד

« רש"י על בראשית ל״ט:י״א רש"י על בראשית ל״ט:ט״ז »

2 שפתי חכמים פתח ↗

מעבר הנהר מבני עבר. אע"ג דלעיל פרשת לך לך יד יג בפסוק ויגד לאברם העברי פרש"י שבא מעבר הנהר לבד ולא פירש מבני בניו של עבר י"ל כיון שאברהם עצמו בא משם די לו במה שבא מעבר הנהר אבל בזרעו לא די זה שהם לא באו מעבר הנהר הצרכו שניהן וכן במה שהם מבני עבר לא די דלמה יתייחסו לעבר ולא לשם. גור אריה:

2 משכיל לדוד פתח ↗

עברי מעבר וכו׳ כבר כתבתי בפ׳ לך לך על פ׳ לאברהם העברי דרש״י נקט כמ״ד בב״ר שבא מעבר הנהר שהוא הקרוב לפשט ע״ש אבל הכא לא ניחא כל כך שהרי יוסף עצמו לא בא מעבר הנהר כמו אברהם לכך נקט נמי אידך פירושא והקרוב אלי דצ״ל כאן ד״א:

2 עץ יוסף על אסתר רבה פתח ↗

ושר האופים. מה שהקשה ביפה תואר דשר האופים והמן מסתמא לא דברו בלשון הקודש. ואם כן אין על המילה ההוא הוראת אף וחמה יש ליישב שאולי דיבר עם יוסף כן בלשון הקודש או בלשון תרגום שהוא לשון עבר הנהר והוא לשון בבלי ודבר בו לבן הארמי כמו שנאמר בראשית לא מז יגר שהדותא וכמבואר להדיא במהרש"א בסנהדרין כא, ב ד"ה כתב. ובמלת אף אין חילוק בין לשון הקודש ללשון תרגום כדחזינן גבי אף אני בחלומי דמתרגמינן אף אנא בחלומי. ומה שדיבר עמו באחד מאלו הלשונות הוא על פי מה שפרש"י בפרק מקץ בראשית מא יב ד"ה עברי ועי' רש"י בראשית לט יד ד"ה עברי גבי נער עבד עברי ואפילו לשוננו אינו מכיר לכך דיבר עמו או לשון הקודש או בלשון תרגום שהוא לשון עבר הנהר נזר הקודש:

1 ראו הביא לנו. הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן קְצָרָה – הֵבִיא לָנוּ, וְלֹא פֵּרֵשׁ מִי הֱבִיאוֹ, וְעַל בַּעֲלָהּ אוֹמֶרֶת כֵּן:

2 עברי. מֵעֵבֶר הַנָּהָר, מִבְּנֵי עֵבֶר בראשית רבה:

2 מזרחי פתח ↗

עבדי מעבר הנהר מבני עבר. אבל מעבר הנהר שלא מבני עבר או מבני עבר שלא מעבר הנהר אינו נקרא עברי ומפני שאין משפחה שיש בה שניהם חוץ ממשפחת אברהם אבינו ע"ה לפיכך לא נקראת שום משפחה עברי חוץ ממשפחת אברהם אבל משפחת נחור אף על פי שהיתה מבני עבר לא נקראת בשם עברי שלא יצא מעבר הנהר ומשפחת ישמעאל ובני קטורה לא נקראו עברי אף על פי שהם ממשפחת אברהם מפני שלא נקרא זרע אברהם אלא יצחק לבדו שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע ומשפחות עשו ג"כ לא נקראת עברי אע"פ שהוא מזרעו של יצחק הנקרא זרע אברהם מפני שכתוב כי ביצחק יקרא לך זרע ודרז"ל ביצחק ולא כל יצחק:

2 דברי דוד פתח ↗

עברי מעבר הנהר מבני, עבר לעיל בפרשת לך לך גבי אברהם העבריאיתא בב"ר פלוגתא חד אמר מעבר הנהר וחד אמר מבני עבר. ורש"י בחומש לא פירש שם אלא מעבר לנהר וכאן הביא כדברי שניהם ונראה לתרץ דכאן יש לדקדק דאמרה איש עברי ובסמוך אמרה העבד העברי אלא שכאן ובסמוך יש טעם אחר דהיא נזהרה שלא ישאלו אותה היאך נתיחדה עם איש אחד בחדר אחד וזה גרם לתביעת זנות, לזה יש תירוץ שאין משום יחוד מצד שהאיש הוא חשוב מאוד ולא יתבע דבר עבירה, ואע"פ שלפי הדין אין מועיל זה כי אפי' ת"ח אסור להתיחד עם אשה מ"מ אין הדבר מכוער כ"כ והעולם אינם חושדים בזה. ועוד יש תירוץ כי עבד הבית אינו נחשד בזה כי אין עולה על לבו לתבוע אדונתו וסברא, זו מביא הראב"ע בפסוק לא תחמוד, והנה האשה הזאת כשדברה עם בני ביתה שאינם מקפידים כ"כ לחשוד, זכרה התירוץ הראשון שאיש עברי הוא ואיש הוא ל' חשיבות וגם מלת עברי הוא ג"כ לשון חשיבות כאן וע"כ פירש"י כאן שהוא מבני עבר כי עבר אדם חשוב היה. אבל למטה שדברה עם אישה שהוא מקפיד ביותר ע"כ אמרה התירוץ השני כי עבד עברי הוא ע"כ אין חשש יחוד בזה כלל:

2 גור אריה פתח ↗

מעבר הנהר מבני עבר. דעל ידי שניהם נקרא "עברי", דעל שהיה מעבר הנהר אין סברא שיהא נקרא כך, כיון שאברהם שהוא אבי אביו בא מעבר הנהר, וכבר זמן רב שנעקרו משם, ועדיין יקרא על שם עבר הנהר. וגם שהוא מבני עבר – לא נקרא כך, דלמה נקרא על שם עבר ולא נקרא על שם שם, דלמה יתלה בבנו, אלא על ידי שניהם שייך שפיר לקראת "עברי", דכיון דהיה מעבר הנהר, וגם היה מבני עבר – נקרא כך "עברי", אף על גב שכבר הוא זמן רב שנתיישב אברהם בארץ כנען – כיון ששם הזה שהוא מבני עבר לא נשתנה, וסוף סוף אבותיו ישבו בעבר הנהר – נקרא "עברי":

« רש"י על בראשית ל״ט:י״א רש"י על בראשית ל״ט:ט״ז »