רש"י על בראשית ל״ז:ל״א

« רש"י על בראשית ל״ז:ל׳ רש"י על בראשית ל״ז:ל״ג »

1 שפתי חכמים פתח ↗

דומה לשל אדם. ד"ד כתב החזקוני גבי נבוזראדן דלא אידמי לדם אדם. היינו משום שהיו מעורבין. ולא נהירא דא"כ היה נבוזראדן מרגיש בזה אלא נראה דהתם מן השמים היו שלא יהא דומין מגרם העונות:

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

714 כי הנפש היא עצם ואמתת האדם. ובדרשה לשבת תשובה פב. כתב: "נקראת 'נפש' במה שהיא עומדת בעצמה, כי כן יבא לשון 'נפש' על עצם הדבר". ושם בהמשך פג. כתב: "כי יש לישראל נפש אדם, לא נפש בהמה, לכך יהיה כפרתם שעיר עזים ויקרא טז, ה, שדמו כדם האדם רש"י בראשית לז, לא, וזהו מעלת ישראל מצד עצם ישראל, שהוא הנפש". והכתב והקבלה דברים כט, ה כתב: "כי עצם האדם הוא הנפש, והגוף איננו רק המקרה הדבוק בעצם". ובקומץ המנחה ח"א, אות ח, כתב: "עצם האדם הנפש, והגוף קנין לו, וקנין פחות ממנו ממונו ונכסיו, ויותר פחות חבריו וריעיו". ובתפארת שמשון ויקרא עמוד עב כתב: "האדם מורכב משני חלקים; האחד גוף האדם... וחלק נוסף הדם, שהוא הרגש העמוק שבאדם. בעצם הדם אינו חלק מהאדם, 'כי הדם הוא הנפש' דברים יב, כג. עד היום לא הצליח המדע לגלות דרך לייצר דם. ולא זו בלבד, אלא שאי אפשר להחליף דם בנוזל אחר תחליפי. כשישנה ל"ע בעיה בעצמות האדם, ניתן להרכיב על העצם גם פיסת מתכת. אך אם לאדם ישנה בעיה בדם, אי אפשר להחליף זאת עם נוזל אחר בצבע אדום. הדרך היחידה להחליף דם היא על ידי עירוי דם שניטל מאדם. 'כי הדם הוא הנפש' הוא עצם האדם, ובו מתבטא הרגש העמוק ביותר שלנו כלפי הבורא". דוגמה לדבר; רש"י שמות יב, ו כתב "ה' נתן להם לישראל שתי מצות בליל יצ"מ, דם פסח ודם מילה". ובגו"א שמות פי"ב אות יב קצ: כתב: "דוקא אלו שני דמים נתן הקב"ה לגאול את ישראל בהם... כי בשביל המילה היו עבדים להקב"ה, שהרי מפרשים טעם המילה מפני שהוא אות באדם שהוא רשום להיות עבד להקב"ה, שכל עבד צריך שיהיה לו חותם עבדות... ובמילה לחוד לא סגי, כי העבד צריך שיהא עובד, ואם אינו עובד אין כאן עבדות, לכך נתן להם הפסח שהיא עבודה... אותו שהוא רשום לעבדות ה', והוא עובד את ה', זהו עבודה גמורה, ואז נקרא 'כי לי בני ישראל עבדים' ויקרא כה, נה, ולא עבדים לעבדים קידושין כב:, וגאלם הקב"ה מן עבדות של פרעה" הובא למעלה בהקדמה הערה 547, פתיחה הערה 315, ופ"א הערה 1200. הנה ביאר המהר"ל המיוחד שיש במילה וקרבן פסח, ששתי מצות אלו מגדירות את ישראל כעבדי ה' העובדים אותו. אך עדיין לא הסביר שם מהי ההדגשה של "דם פסח ודם מילה". ואע"פ שפתח את דבריו בגו"א שם במלים "דוקא אלו שני דמים נתן הקב"ה לגאול את ישראל בהם", אך לא ביאר זאת. אמנם לפי דבריו כאן הענין מבואר, כי הדם שהוא הנפש, מורה על עצם אמיתת הדבר, ולכך האופן להורות שאנו עבדי ה' בעצם הוא על ידי שני דמים אלו.

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

1615 הדם הוא עיקר, והחלב הוא התחלה. ואודות שהדם הוא העיקר, כן כתב באור חדש פ"ג תשמו: "כלומר אם החתימה היא מצד מדת אמתת השם יתברך, אז מפני שהיא מצד מדת אמתת שלו היא קיימת, ואין לה שנוי, וזה נקרא 'דם', 'כי הדם הוא הנפש' דברים יב, כג, והוא אמתת האדם". ובדרשה לשבת תשובה פב. כתב: "נקראת 'נפש' במה שהיא עומדת בעצמה, כי כן יבא לשון 'נפש' על עצם הדבר". ושם בהמשך פג. כתב: "כי יש לישראל נפש אדם, לא נפש בהמה, לכך יהיה כפרתם שעיר עזים ויקרא טז, ה, שדמו כדם האדם רש"י בראשית לז, לא, וזהו מעלת ישראל מצד עצם ישראל, שהוא הנפש". והכתב והקבלה דברים כט, ה כתב: "כי עצם האדם הוא הנפש, והגוף איננו רק המקרה הדבוק בעצם". ובקומץ המנחה ח"א אות ח, כתב: "עצם האדם הנפש, והגוף קנין לו, וקנין פחות ממנו ממונו ונכסיו, ויותר פחות חבריו וריעיו".

1 שעיר עזים. דָּמוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל אָדָם:

2 הכתנת. זֶה שְׁמָהּ, וּכְשֶׁהִיא דְבוּקָה לְתֵבָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן כְּתֹנֶת יוֹסֵף, כְּתֹנֶת פַּסִּים, כְּתֹנֶת בַּד, נָקוּד כְּתֹנֶת:

1 דברי דוד פתח ↗

שעיר עזים, דמו דומה לשל אדם. וכתב החזקוני דההיא בפרק הנזקין נ"ז: גבי נבוזראדן דלא, אידמי דהיינו משום שהיו מעורבים, ולא נהירא דא"כ היה נבוזראדן מרגיש בזה, אלא נראה דהתם מן השמים היה שלא יהיו דומין מגרם העונות:

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

173 אודות שחטאי ישראל נדונים כ"מקרה", כן כתב למעלה פ"ח שסה:, ויובא בהערה הבאה. וזהו יסוד נפוץ בספריו. וכגון, בנצח ישראל פ"ה קלט: כתב: "כי פושעי ישראל נתן השם יתברך בהם נשמה טהורה, רק שאחר כך בעולם הזה נטו אחר הרשעות, ולפיכך חטאם דבר מקרה בעולם הזה". ושם פל"א תרו. כתב: "כי בודאי החטא לישראל גם כן מקרה, כאשר התבאר... כי עצם ישראל מצד עצמם ראויים שיהיו בלא חטא". ושם פמ"ט תתה. כתב: "כבר אמרנו לך פעמים הרבה, שכל חטא שבישראל הוא מצד המקרה, ואין חטא מצד עצם צורתן... אף שהם חוטאים מצד המקרה, מכל מקום מצד עצם ישראל הם טובים. כי הצורה בישראל צורה אלקית, ולכך אין חטא בהם מצד עצמן, רק מצד המקרה, דהיינו מצד היצר הרע". ובח"א לשבת פט: א, מה: כתב: "החטא ראוי לכפרה מפני שעשה החטא במקרה... יש הסרה לחטא ישראל בזה שישראל מדריגתם בלתי גשמית". ובדרוש לשבת תשובה פג. כתב: "כי כאשר יום זה יום הכפורים מיוחד להסרת הגופנית, ודבר זה מיוחד לישראל, כי אין נפש ישראל נפש בהמית מוטבע בגוף. ולכך אמרה תורה שיקח מאת בני ישראל שני שעירים ויקרא טז, ה, מפני כי השעיר דמו כדם האדם רש"י בראשית לז, לא, ולכך שחטו בני יעקב שעיר עזים, ויטבלו הכתונת בדם בראשית לז, לא, והדם הוא הנפש דברים יב, כג. ומפני כי יש לישראל נפש אדם, לא נפש בהמה, לכך יהיה כפרתם שעיר עזים, שדמו כדם האדם. וזהו מעלת ישראל מצד עצם ישראל, שהוא הנפש... מפני כי השעיר הזה אשר הובא דמו לפני ולפנים ויקרא טז, טו מורה על מעלת נפש ישראל, אשר יש לנפש שלהם הסרה מן הגופניות, ולכך הובא הדם לכפר לפני ולפנים, אשר הוא קדוש ומקודש מכל גוף. ואם כן החטא בישראל אחר שנפשם קדושה וטהורה מצד עצמם אינו מצד עצם הנפש, שהרי נפשם מצד עצמם קדושה וטהורה, שאם לא כן לא יהיה ראוי להביא הדם במקום קודש הקדשים. אבל החטא הזה אינו מצד נפש ישראל, רק הוא בשביל גרוי השטן אשר הוא מתגרה בישראל, ומצד הזה בא החטא. ולכך אמרה תורה כי מצד שישראל יש להם נפש טהורה, ויש להם קרבן להקריב לפני ולפנים, אם כן החטאים שישראל עושים הוא מיצר הרע שהוא השטן, לא מצד עצמם, עד שיש לשטן הוא היצר הרע חלק בישראל, הם החטאים שהם מצד היצר הרע" הובא למעלה פ"ח הערה 30. וראה הערה הבאה.

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נתיבות עולם פתח ↗

62 ואודות כוחו של יום הכפורים לסלק טומאת בני ישראל, ראה דבריו בדרשת שבת תשובה פג. שכתב: "ולכך אמרה תורה שיקח מאת בני ישראל שני שעירים ויקרא טז, ה, מפני כי השעיר דמו כדם האדם רש"י בראשית לז, לא... ומפני כי יש לישראל נפש אדם, לא נפש בהמה, לכך יהיה כפרתם שעיר עיזים... כי אין נפש ישראל נפש בהמית מוטבע בגוף... אשר יש לנפש שלהם הסרה מן הגופניות. ולכך הובא הדם לכפר לפני ולפנים ויקרא טז, טו, אשר הוא הלפני ולפנים קדוש ומקודש מכל גוף. וא"כ החטא בישראל... אינו מצד הנפש, שהרי נפשם מצד עצמם קדושה וטהורה, שאל"כ לא היה ראוי להביא הדם במקום קודש הקדשים. אבל החטא הזה אינו מצד נפש ישראל, רק הוא בשביל גירוי השטן... ולכך אמרה תורה שיתן עונות ישראל על השעיר השני ויקרא טז, כא... כי החטאים בישראל אינם מצד עצמם, רק מצד החוץ באו, דהיינו מצד יצר הרע, ודבר שבא מצד החוץ אפשר שישלח אותם גם כן מעליו". הרי שביוה"כ מתגלה שנפשם של ישראל היא טהורה וקדושה בעצם, והחטא אינו משתייך למהותם, אלא נגרם מחמת כוחות חיצוניים. ולכך דין הוא שעיצמו של יום הכפורים יש בו לטהר ישראל מחטאתם, כי ביום זה מתגלה שחטאים אלו אינם שייכים למהותם של ישראל. ודייק לה, שדוקא בקשר לעבודות יוה"כ נאמר ויקרא טז, טז "השוכן אתם בתוך טומאתם", ופירש רש"י שם "אע"פ שהם טמאים שכינה ביניהם". הרי שאע"פ שהנהגה זו קיימת בכל ימות השנה, מ"מ הגילוי להנהגה זו נעשה בקשר לעבודת יוה"כ. ודבר זה מורה באצבע שיום הכפורים הוא המסוגל להורות שטומאות בני ישראל אינן קשורות לנפשם של ישראל, אלא באות מהחוץ, ולכך "אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם", ויום הכפורים מכפר על מצות לא תעשה.

« רש"י על בראשית ל״ז:ל׳ רש"י על בראשית ל״ז:ל״ג »