רש"י על בראשית ל״ז:י״ח

« רש"י על בראשית ל״ז:י״ז רש"י על בראשית ל״ז:כ׳ »

1 רש"י על מלכים ב פתח ↗

וַיָּנָס מְגִדּוֹ. מֻכֶּה בְנִכְלִיּוּת.

2 שפתי חכמים פתח ↗

כמו אתו עמו כלומר אליו. דק"ל דאין הלשון של אותו בחולם נופל על ויתנכלו שהוא ל' מתפעל שעניינו נתמלאו נכלים ואינו דבק למלת אתו בשלמא אי הוה כתוב וינכלו הוה שפיר ל' אתו אבל על הל' של ויתנכלו אין נופל הלשון של אתו אלא אליו. ועל זה פירש אותו כמו אתו בחיר"ק ר"ל אם הולכין אחר מסורת אם כן אז הוה קרינן אתו בחיר"ק דהא כתיב חסר וי"ו. אי נמי כיון שמצינו אותנו שהיא כמו אתנו א"כ אותו נמי כמו אתו ואתו היינו עמו ועמו כלומר אליו פי' התרגום של אליו עמו כדפירש"י בפרשת חיי שרה לעיל כד ז א"כ הוי כאילו נאמר אליו. רא"ם: ומהרש"ל פירש לפי שקשה ליה למה אמר ויתנכלו אתו להמיתו ולא הוה ליה לומר אלא ויתנכלו להמיתו אלא רצה לומר כמו אתו פירוש עמו שגם יוסף היה בדעתו שיהרגוהו ועדיין בא לך להורות דל"ת שהוא והם היו דעתם להרוג את אדם אחר לכך אמר אליו כלומר ליוסף שהוא והם היו דעתם להרוג את יוסף. עכ"ל: ויש עוד גירסא אחרת:

2 משכיל לדוד פתח ↗

אתו כמו אתו וכו׳ הוצרך לזה משום דויתנכלו הוא מההתפעל ולא שייך בו אותו שהוא משמש פועל יוצא כמ״ש הרא״ם ולכך הוצרך לפ׳ כמו אתו ומשום דאתו כתיב חסר והוי כמו אתו להודיע כוונתו הוצרך לומר אתו עמו ועדיין אין הענין מובן והוצרך לסיים כלומר אליו ורצה לומר עם גופו של יוסף ועל דבריו נתמלאו הם ערמומיות וזהו אליו כלומר ענינו כמו אליו דהיינו בשבילו:

2 דברי דוד פתח ↗

אותו, כמו אתו עמו כלומר אליו נראה כונתו דויתנכלו פירושו שנתמלאו ערמומיות זה לשון משמע המילוי נעשה ע"י אחרים כמו שפירש"י על ויתפרקו, והאחרים דכאן היינו יוסף שהוא גורם להם מילוי נכלי ערמומיות, ועל זה שייך לשון אתו שהוא הגורם המילוי, כלומר אליו שלשון אתו אינו מתיישב עדיין דבמשמעות הוא כאילו הם עמו ניכלו מחשבות על אדם אחר, אלא אליו מתייחסים הערמומיות, ולשון עמו דנקט רש"י הוא ביאור על מילת אתו דהיינו דבתורה כתיב אתו חסר אלא דקרינן אותו בוי"ו וכאן אמרינן דהוה אתו בלא וי"ו ממילא משמעותו עמו:

1 ויתנכלו. נִתְמַלְּאוּ נְכָלִים וְעַרְמוּמִית:

2 אתו. כְּמוֹ אִתּוֹ, עִמּוֹ, כְּלוֹמַר, אֵלָיו:

2 מזרחי פתח ↗

אותו כמו אתו עמו כלומר אליו. ויש נוסחאות שכתוב בהן אותו וכמו אתו עמו כמו אליו ויש שכ' בהן אותו כמו אתו כלו' אליו ויש שכ' בהן אותו כמו עמו כלו' אליו ואיך שיהי' כונת הרב בזה הוא שיהיה פירו' ויתנכלו אותו ויתנכלו אליו כי לא יפול כנוי אותו רק על הפועל היוצא לא על מלת ויתנכלו שהוא מבנין התפעל שאע"פ שמצאנו והתנחלתם אותם הוא על המעט ומפני שא"א לו לפרש אותו כמו אליו רק על ידי ההעתקה ממדרגה למדרגה אמר אותו כמו אתו עמו כלומר אליו כי פי' אשר דבר אותו אשר דבר אתו ופי' אתו עמו כלומר אליו פי' כאלו אמר אליו כי תרגום אליו עמיה ויחוייב מזה שיהיה ויתנכלו אותו ויתנכלו אליו אחר שאותו כמו אתו ואתו כמו עמו ועמו תרגומו של אליו:

2 לבוש האורה פתח ↗

רש"י אותו כמו אתו עמו כלומר אליו ע"כ פי' דק' לרש"י שהרי ויתנכלו הוא מבנין ההתפעל ומשפט בנין זה לבא אחריו למ"ד ברוב כמו הבה נתחכמה לו ה"נ הו"ל למכתב ויתנכלו להמיתו אותו לכך פי' ואמר דאותו זה אינו מורה על הפעול אלא שהוא גם כן היה בכלל התפעלות ההתנכלות שגם הוא היה חושב מה שחשבו הם ואמר שהם חשבו עמו וזהו שאמר אותו זה הוא כמו אתו בלא וי"ו שפירושו עמו ואחר כך אמר כלומר אליו ר"ל לא תאמר שהוא והם חשבו להרוג את איש לכך אמר כלומר אליו ר"ל המחשבה של כולם היתה אליו ר"ל על יוסף שהם חשבו להרוג אותו וגם הוא חשב שיהרגוהו ואעפ"כ הלך אליהם לקיים מצות אביו:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1931 פירוש - הואיל ו"אתו" מתפרש מלשון "אותו", מוכח מכך שזהו חבור גמור, עד כדי כך שהם אותו דבר ממש, וחד הוי. ואודות ש"אתו" הוי "אותו", כן כתב רש"י בראשית לז, יח "ויתנכלו אותו - כמו אתו, עמו, כלומר אליו". ובגו"א שם אות לב כתב: "וכדי שלא יקשה לך דמאי שייך לפרש 'אותו' במקום 'אליו', קאמר דהאי 'אותו' כמו 'אתו', דאין הפרש בין 'אותו' ובין 'אתו', דהרבה פעמים נמצא 'אותו' במקום 'אתו', כמו בראשית כא, ב 'למועד אשר דבר אותו אלהים', ופירושו למועד אשר דבר אתו".

« רש"י על בראשית ל״ז:י״ז רש"י על בראשית ל״ז:כ׳ »