רש"י על בראשית ל״ה:י״ח

« רש"י על בראשית ל״ה:י״ז רש"י על בראשית ל״ה:כ״ב »

1 בראשית רבה פתח ↗

וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי בראשית לה, יח, בַּר צַעֲרִי בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי. בראשית לה, יח: וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. בראשית לה, יט: וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר, סָמוּךְ לַמִּיתָה קְבוּרָה. בראשית לה, יט: בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם, רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹ יָתְבִין אֲתָא הַהוּא מִינָא שְׁאֵילִנְהוּ מַאי דִכְתִיב שמואל א י, ב: בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וגו' וַהֲלוֹא צֶלְצַח בִּגְבוּל בִּנְיָמִין וּקְבוּרַת רָחֵל בִּגְבוּל יְהוּדָה, דִּכְתִיב: וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, וּכְתִיב מיכה ה, א, בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה. אָמַר רַבִּי יַנַּאי אֱסֹף חֶרְפָּתִי, אָמַר לוֹ הָכֵי אָמַר, בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי עִם קְבוּרַת רָחֵל וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּגְבוּל בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח. וְאִית דְּאָמְרֵי בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי בִּגְבוּל בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל, וְהַאי דַוְקָא, וְכָךְ אַתָּה לָמֵד שֶׁבִּגְבוּל בִּנְיָמִין הֲווּ, וּכְתִיב שמואל א ט, ד ה: וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ, הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף, וּכְתִיב שמואל א ט, ו: וְהִנֵּה נָא אִישׁ אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת.

2 מזרחי פתח ↗

שהיא בנגב כשאדם בא מארם נהרים. שארם נהרים מזרחית צפונית לארץ ישראל מזרחית דכתיב וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם וכתיב מן ארם ינחני בלק מהררי קדם וגבול מואב מזרחי דרומי לארץ ישראל כדמשמע מגבולי הארץ שבאלה מסעי וצפונית שהרי יעקב אבינו בבואו מפדן ארם לארץ ישראל בא מלוז שהוא בית אל אל חברון ולוז היא בצפונו של יוסף שהוא צפונו של יהודה וחברון בגבול יהודה שהוא בנגב א"י כמו שמוכיחים המקראות בספר יהושע נמצא יעקב אבינו בבואו מפדן ארם לארץ ישראל היה בא מצפון לדרום וכן בלכתו מארץ ישראל לחרן היה נוסע מדרום לצפון דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע שהוא בגבול יהודה והלך לבית אל שהיא בצפונו של יוסף שהוא צפונו של יהודה. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ולא הבינותי זה שתהא ארץ ישראל דרומית לארם נהרים שהרי ארם מזרחית לארץ ישראל כדכתיב וילך ארצה בני קדם וכתיב מן ארם ינחני בלק מהררי קדם ויעקב עבר הירדן שהיא למזרחה של ארץ ישראל והיה חוזר דרך אדום שהיא בדרום א"י נמצא ארם נהרים מזרחית דרומית לארץ ישראל וא"י לצפונה עכ"ד. וכבר השיבותי עליו בפסוק ויפגעו בו מלאכי אלהים ע"ש:

3 רמב"ן על בראשית פתח ↗

בֶּן אוֹנִי בֶּן צַעֲרִי. "בִּנְיָמִין", נִרְאֶה בְּעֵינַי לְפִי שֶׁהוּא לְבַדּוֹ נוֹלַד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהוּא בַּנֶּגֶב כְּשֶׁאָדָם בָּא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" במדבר לג מ, "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" בראשית י"ב:ט', בִּנְיָמִין – בֶּן יָמִין, לְשׁוֹן "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם" תהלים פט יג וּלְפִיכָךְ הוּא מָלֵא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית ל"ה:י"ח. וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה שֶׁתְּהֵא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּרוֹמִית לַאֲרַם נַהֲרַיִם, שֶׁהֲרֵי אֲרָם מִזְרָחִית לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדִכְתִיב בראשית כ"ט:א' "וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְּנֵי קֶדֶם", וּכְתִיב במדבר כג ז "מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם", וְיַעֲקֹב עָבַר הַיַּרְדֵּן שֶׁהוּא לְמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיָה חוֹזֵר דֶּרֶךְ אֱדוֹם שֶׁהוּא בִּדְרוֹם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִמְצָא אֲרָם מִזְרָחִית דְּרוֹמִית לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִצְפוֹנָהּ. אֲבָל אִם נוֹלַד בִּתְחוּם בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה שֶׁהוּא בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, כְּדִכְתִיב שופטים יט ב "בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה", וּכְתִיב מיכה ה א "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה" הִנֵּה הוּא בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין בֵּית לֶחֶם אֶפְרָת נוֹלַד. וְאִם הַמָּקוֹם בְּהַר אֶפְרַיִם, הֲרֵי הוּא בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדִכְתִיב יהושע יח ה "יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ עַל גְּבוּלָם מִצָּפוֹן". וְאִם בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין גַּם כֵּן אֵינָהּ בַּדָּרוֹם, דִּכְתִיב "וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה". וּמִכָּל מָקוֹם אֵין טַעַם לִקְרוֹתוֹ בֶּן דָּרוֹם. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אִמּוֹ קְרָאַתּוּ בֶּן אוֹנִי, וְרָצְתָה לוֹמַר בֶּן אֶבְלִי, מִ"לֶּחֶם אוֹנִים" הושע ט ד, "לֹא אָכַלְתִּי בְאוֹנִי" דברים כו יד, וְאָבִיו עָשָׂה מִן אוֹנִי – כֹּחִי, מִלְּשׁוֹן "רֵאשִׁית אוֹנִי" בראשית מ"ט:ג', "וּלְאֵין אוֹנִים" ישעיהו מ כט, וְלָכֵן קָרָא אוֹתוֹ בִּנְיָמִין – בֶּן הַכֹּחַ אוֹ בֶּן הַחֹזֶק, כִּי הַיָּמִין בּוֹ הַגְּבוּרָה וְהַהַצְלָחָה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב קהלת י ב "לֵב חָכָם לִימִינוֹ", "יְמִינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ" תהלים כא ט "יְמִין ה' רוֹמֵמָה" שם קיח טז, רָצָה לִהְיוֹת קוֹרֵא אוֹתוֹ בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאַתּוּ אִמּוֹ, כִּי כֵן כָּל בָּנָיו בַּשֵּׁם שֶׁקָּרְאוּ אוֹתָם אִמּוֹתָם יִקָּרְאוּ, וְהִנֵּה תִּרְגֵּם אוֹתוֹ לְטוֹבָה וְלִגְבוּרָה. וְרָאִיתִי בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה פ"ב:ט', "בֶּן אוֹנִי" – בֶּן צַעֲרִי, "וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין" – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ, כִּי הַכֹּל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְכֵן שֵׁם כָּל בָּנָיו לְשׁוֹן קֹדֶשׁ הוּא. אֲבָל רָמְזוּ לְמָה שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁתִּרְגֵּם הַלָּשׁוֹן לְטוֹבָה:

3 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה בנימין, ...בארץ כנען שהיא בנגב... הנגבה. ע"כ. ולא ידעתי, למה רש"י מדגיש כל כך ענין הנגב שכלל לא הוזכר כאן. פ' וישלח תשנ"ג מן הפס' בתהלים פט, יג "צפון וימין אתה בראתם" למד רש"י שימין משמעו: דרום.

1 בן אוני. בֶּן צַעֲרִי:

2 בנימין. נִרְאֶה בְעֵינַי, לְפִי שֶׁהוּא לְבַדּוֹ נוֹלַד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהוּא בַּנֶּגֶב כְּשֶׁאָדָם בָּא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן במדבר ל"ג, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה בראשית י"ב:

3 בנימין. בֶּן יָמִין, לְשׁוֹן צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תהילים פ"ט, לְפִיכָךְ הוּא מָלֵא:

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

81 לשון רש"י בראשית לה, יז: "רבותינו דרשו עם כל שבט נולדה תאומה, ועם בנימין נולדה תאומה יתירה". ובגו"א שם אות יב קפ. כתב: "בנימין היו לו שני תאומות בעבור שהוא היה הסוף, וכמו שהראש ראוי שלא יהיה לו תאומה, כך הסוף יש לו רבוי תאומה, בעבור שכל סוף הוא השלמת הכל, יש בזה השלמה מיוחדת יותר מן שלימות החלק. ולפיכך עם בנימין, שהוא האחרון, ועמו נשלמו שנים עשר שבטים, נולדה נקיבה יתירה; האחת מה שהוא אחד מן השבטים ויש לו זוג, ועוד אחת מה שיש לבנימין השלמה יתירה כמו שאמרנו, לכך נולדה עמו עוד תאומה אחת, שהנקיבה היא השלמת האדם. וכן היה בהבל נולדה עמו תאומה יתירה רש"י בראשית ד, א לטעם זה, והבן זה מאד. לכך ב' בחינות יש בבנימין; האחד מצד עצמו כמו שאר השבטים, והבחינה השני מצד שהוא השלמת השבטים, וזה דבר בפני עצמו, ולפיכך נולדו עמו שתי תאומות". ובח"א לסוטה לו: ב, עג: כתב: "ויש לך לדעת כי היה בנימין כלול מדין ורחמים, כי לעולם האחרון הוא הכל, במה שהוא משלים הכל, ולכך היה כלול בנימין מדין וחסד, ולכך אמו קראה לו בראשית לה, יח 'בן אוני', שהוא דין. ואביו קרא לו 'בנימין' שם, רצה לומר בן ימין רש"י שם, שהוא הפך 'בן אוני'". וראה למעלה פל"ג הערה 49, פמ"ז הערות 596, 603, ולהלן פ"ע הערה 41. וכן בסוף הבגד יש כפל אמרא ראה למעלה פכ"ח הערה 59. ובשנה מעוברת כופלים את חודש אדר דייקא מגילה ו:, כי הוא החודש האחרון של השנה, וכל סוף הוא כפול. וכן מצוי ששתי הפרשיות האחרונות בספר שמות ויקהל - פקודי ויקרא בהר - בחוקותי ובמדבר מטות - מסעי הן פרשיות מחוברות.

« רש"י על בראשית ל״ה:י״ז רש"י על בראשית ל״ה:כ״ב »