רש"י על בראשית ל״ד:כ״ט

« רש"י על בראשית ל״ד:כ״ז רש"י על בראשית ל״ד:ל׳ »

2 שפתי חכמים פתח ↗

לשון שבייה לפיכך טעמו מלרע. אבל אם היה טעמו מלעיל על משקל קמו שבו היה שרשו שוב והי' מלשון שיבה:

2 גור אריה פתח ↗

לשון שביה. לכן טעמו מלרע, דאילו מלשון 'שב' – היה טעמו מלעיל, כמו שפירש לעיל בפרשת לך לך רש"י טו, טז דכל מלה שהיא בת שתי אותיות כשהיא מדבר לשון עבר טעמו מלעיל, ו"שבו" הוא בת ג' אותיות, כי שרשה 'שבה' מנחי למ"ד, ולפיכך טעמו מלרע:

1 חילם. מָמוֹנָם וְכֵן עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה דברים ח', וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל במדבר כ"ד, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם תהילים מ"ט:

2 שבו. לְשׁוֹן שְׁבִיָּה, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ מִלְּרָע:

« רש"י על בראשית ל״ד:כ״ז רש"י על בראשית ל״ד:ל׳ »