רש"י על בראשית ל״א:נ״ג

« רש"י על בראשית ל״א:נ״ב רש"י על בראשית ל״א:נ״ד »

1 שפתי חכמים פתח ↗

קדש. ואינו רשאי למחקו:

2 בראשית רבה פתח ↗

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים בראשית לב, ב, כַּמָּה מַלְאָכִים הָיוּ חָלִים וּמְרַקְּדִים לִפְנֵי אָבִינוּ יַעֲקֹב בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר ס' רִבּוֹא מַלְאָכִים הָיוּ חָלִים לִפְנֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית לב, ג: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וְאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. רַבָּנָן אָמְרֵי ק"ך רִבּוֹא, בראשית לב, ג: וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, מַחֲנֶה הֲרֵי שִׁשִׁים רִבּוֹא, מַחֲנָיִם הֲרֵי ק"ך רִבּוֹא. אָמַר רַבִּי יוּדָן נָטַל מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ וְשָׁלַח פְּרוּזְבִּין לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית לב, ד: וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו.

3 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה אלהי אביהם, חול. ע"כ. ד"ה זה הוא המשך שני הדיבורים הקודמים, שבהם רש"י אומר ששם אחד הוא קודש ואחד חול. ומכיוון שתיבת "אביהם" מוסבת על אברהם ונחור, קשה למה תיבת "אלהי" תהא חול, כלו' צדו של נחור יגבור. פ' ויצא תשמ"ח ור' באר יצחק ש"אלהי אביהם" אין הכוונה "אלהי אברהם ונחור", כי אין מסתבר שהתורה תכלול קודש בחול. על כרחך הכוונה ל"אלהי אביהם של אברהם ונחור" הלוא הוא תרח, וכיון שהיה עובד עבודה־זרה עד סוף ימיו, הרי ששם זה הוא חול.

1 אלהי אברהם. קֹדֶשׁ בראשית רבה:

2 ואלהי נחור. חֹל:

3 אלהי אביהם. חֹל:

« רש"י על בראשית ל״א:נ״ב רש"י על בראשית ל״א:נ״ד »