רש"י על בראשית ל׳:י״ד

« רש"י על בראשית ל׳:י״א רש"י על בראשית ל׳:ט״ו »

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה בימי קציר חטים, להגיד שבחן של שבטים... ולא פשט ידו בגזל להביא חטים ושעורים אלא דבר הפקר שאין אדם מקפיד בו. ע"כ. קצת קשה לי מנין יביא שעורים בשעת קציר החטים, והרי זה האחרון מאוחר בהרבה מן הראשון זה בפסח וזה בשבועות. והרי מותר להניח שרש"י ידע כגון דא.

2 מזרחי פתח ↗

דודאים סיגלי עשב הוא ובלשון ישמעאל יסמין. הרמב"ן ז"ל טען ואמר כן מצאתי בפירושי רש"י ואינו כן כי יסמין בלשון ערבי כך שמו בדברי רבותינו ז"ל כדאמרינן בפ' במה טומנין האי כוספא דיסמין שרי וסיגלי אומרים שהיא בנפסג' שאמרו מברכין עליהן בורא עשבי בשמים אבל אין זמנו בימי קציר חטים: ונראה לי שאין טענה מכל אלה כי מה שטען שיסמין בלשון ערבי כך שמו בדברי רבותינו מחלוקת היא בין המפרשים שקצתם פירשו כוספא דיסמין גפת שומשמין וכך פי' אותו רש"י ז"ל בפרק במה טומנין פסולת שומשמין וקצתם פירשו מין וורד הנקרא סימלק שהוא מין עשב שיש בו שלש שורות של עלין זו למעלה מזו וג' עלין לכל שורה וקורין אותו בלשון ישמעאל יסמין כמו שפרש"י בפרק כיצד מברכין גבי סימלק ורבינו נתן בעל הערוך הביא שני הפירושי' בערך כספן ולפי זה אין יסמין דפרק במה טומנין אותו יסמין דלשון ישמעאל לכ"ע אבל לפי' רש"י יסמין דלשון ישמעאל הוא סימלק דפ' כיצד מברכין ויסמין דפר' במה טומנין הוא שומשמין שאין זה יסמין דלשון ישמעאל ומה שטען עוד סיגלי הוא בנפסג' שמברכים עליהן בורא עשבי בשמים והם אינם נמצאים בזמן קציר חטים נ"ל שבוש נפל בין סימלק לסיגלי שסימלק הוא היסמין בלשון ישמעאל כמו שפירש"י עצמו בפר' כיצד מברכין וזה ימצא בכל השנה כלה:

2 משכיל לדוד פתח ↗

דודאים שיגלי וכו׳ היינו כסברת לוי בפ׳ חלק דף צ״ט ואע״ג דהתם פירש״י שהוא ממיני בשמים מ״מ הוא דבר הפקר שאין ב״א מקפידין עליו כדפי׳ הכא. ולא הבנתי קו׳ הש״ח בשם הנח״י ומה שלא פירש״י בסברת רב התם דאמר יברוחין שמסכים ג״כ עם תרגום אנקלוס ה״ט שרש״י עצמו כתוב שם דלא אתפרש מאי הוא.

1 בימי קציר חטים. לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל שְׁבָטִים; שְׁעַת הַקָּצִיר הָיָה וְלֹא פָשַׁט יָדוֹ בַגֶּזֶל לְהָבִיא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, אֶלָּא דְּבַר הַהֶפְקֵר, שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד בּוֹ:

2 דודאים. סִיגְלִי, עֵשֶׂב הוּא סנהדרין צ"ט, וּבִלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל יַסְמִי"ן:

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

728 כפי שנהג משה רבינו בצאן יתרו, שנאמר שמות ג, א "ומשה היה רועה את צאן יתרו וגו' וינהג את הצאן אחר המדבר וגו'", ופירש רש"י שם "אחר המדבר - להתרחק מן הגזל, שלא ירעו בשדות אחרים". וכן פירש רש"י בראשית ל, יד על הפסוק "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה וגו'", ופירש רש"י שם "להגיד שבחן של שבטים, שעת הקציר היה, ולא פשט ידו בגזל להביא חטים ושעורים, אלא דבר ההפקר שאין אדם מקפיד בו". ואודות שהמדבר הוא הפקר לכל, כן מבואר בתנחומא במדבר אות ו. וכן הוא להלן פ"ה מכ"ב ד"ה ומזה הטעם.

2 רמב"ן על בראשית פתח ↗

דּוּדָאִים סִיגְלֵי סנהדרין צט וּבִלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל יַאסְמִין, כָּךְ מָצָאתִי בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י רש"י על בראשית ל':י"ד. וְאֵינוֹ כֵן, כִּי יַאסְמִין בִּלְשׁוֹן עַרָבִי כָּךְ שְׁמוֹ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק בַּמֶּה טוֹמְנִין שבת נ הַאי כֻּסְפָּא דְּיַאסְמִין שָׁרִי. וְסִגְלֵי אוֹמְרִים שֶׁהֵם "כְּנִפְסָגָא" שֶׁאָמְרוּ בָּהֶן ברכות מג מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים. אֲבָל אֵין זְמַנָּם בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, אוּלַי מְצָאָם שָׁם בְּמִקְרֶה. וְהָרָאוּי לְקַבֵּל בַּדּוּדָאִים דַּעַת אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על בראשית ל':י"ד שֶׁתִּרְגֵּם בָּהֶן "יַבְרוּחִין". וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה ע"ב:ב' גַּם כֵּן ר' חִיָּא ב"ר אַבָּא אָמַר יַבְרוּחִין, וְהֵן יַבְרוּח בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי. וְכָתַב רַבִּי אַבְרָהָם אבן עזרא על בראשית ל':י"ד דּוּדָאִים אָמַר הַמְתַרְגֵּם יַבְרוּחִין, וְכָךְ יִקָּרְאוּ בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל, וְיֵשׁ לָהֶן רֵיחַ טוֹב, וְכֵן כָּתוּב שיר השירים ז יד "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ", וְהֵם עַל צוּרַת בֶּן אָדָם כִּי יֵשׁ לָהֶן דְּמוּת רֹאשׁ וְיָדַיִם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי יוֹעִילוּ לְהֵרָיוֹן, וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי בַּעֲבוּר שֶׁתּוֹלַדְתָּם קָרָה, אֵלּוּ דְּבָרָיו. וְהַנָּכוֹן כִּי רָצְתָה בָּהֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְהִתְעַנֵּג בְּרֵיחָן, כִּי בַּתְּפִלָּה נִפְקְדָה רָחֵל לֹא בְּדֶרֶךְ הָרְפוּאוֹת, וּרְאוּבֵן הֵבִיא עַנְפֵי הַדּוּדָאִים אוֹ הַפְּרִי וְהוּא כִּדְמוּת תַּפּוּחִים וְלָהֶם רֵיחַ טוֹב, אֲבָל הַשֹּׁרֶשׁ וְהוּא הֶעָשׂוּי בְּצוּרַת רֹאשׁ וְיָדַיִם לֹא הֵבִיא, וְהַשֹּׁרֶשׁ הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו הָאֲנָשִׁים שֶׁיּוֹעִיל לְהֵרָיוֹן, וְאִם הַדָּבָר אֱמֶת הוּא בִּסְגֻלָּה בָּהֶם, לֹא בְּטִבְעָם, אֲבָל לֹא רָאִיתִי כֵן בְּאֶחָד מִסִּפְרֵי הָרְפוּאוֹת הַמְּדַבְּרִים בָּהֶם:

« רש"י על בראשית ל׳:י״א רש"י על בראשית ל׳:ט״ו »