רש"י על בראשית כ״ה:ל״א

« רש"י על בראשית כ״ה:ל׳ רש"י על בראשית כ״ה:ל״ב »

1 רמב"ן על בראשית פתח ↗

מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי כְּיוֹם דִּלְהֵן, כַּיּוֹם שֶׁהוּא בָרוּר כֵּן מְכֹר לִי מְכִירָה גְּמוּרָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית כ"ה:ל"א. וּפְשׁוּטוֹ כָּעֵת הַזֹּאת, וְכֵן "וְאַתָּה עֲמֹד כַּיּוֹם וְאַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים" שמואל א ט כז, "אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ" שם יג, "קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם אֶת הַחֵלֶב" שם ב טז, "וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כְּהַיּוֹם הַזֶּה" דניאל ט ז. וְהַנִּרְאֶה מִדַּעַת אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על בראשית כ"ה:ל"א כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת מְכִירַת הַבְּכוֹרָה לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם, אָמַר מִכְרָה לִי הַבְּכוֹרָה לְאֵיזֶה יוֹם שֶׁתִּפֹּל בּוֹ, וְזֶה שִׁמּוּשׁ "לְהֵן" בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית, לְהֵן אַתְּ אָזֵל, לְאֵיזֶה מָקוֹם, מִן הֵן אַתְּ מוֹדַע לִי, וְכֵן בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח ב"ר עח א, וּלְהֵן אִינּוּן אָזְלִין, מִן הֵן דְּאִתְבְּרוּן, וְהוּא לָשׁוֹן מֻרְגָּל לָהֶם בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. וּבְדָנִיֵּאל ב יא בְּפַתְחוּת הַלָּמֶד, כְּטַעַם אֱלָהֵן, "לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהוֹן עִם בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי", וְכֵן "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ" שם ד כד. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם זוּלָתִי – "אֱלָהֵין", אֶלָּא הֵן. וּבְנֻסְחָאוֹת בְּדוּקוֹת וּמְדֻקְדָּקוֹת מִן הַתַּרְגּוּם "כְּיוֹם דִּלְהֵי", וְהוּא כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, כִּי הֵי בִּלְשׁוֹנָם אֵיזֶה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר בַּתַּלְמוּד ב"ק צט הֵי רַבִּי מֵאִיר, הֵי רַבִּי יְהוּדָה ב"ב קמא, וְזוּלָתָן. וְאֶפְשָׁר שֶׁעָשָׂה אוּנְקְלוֹס "כַּיּוֹם" כְּאִלּוּ הוּא "בַּיּוֹם", מִכְרָה בַּיּוֹם שֶׁתָּבֹא בּוֹ הַבְּכוֹרָה, כִּי כֵן מָצָאנוּ הַשִּׁמּוּשׁ הַזֶּה לַכָּ"ף "כַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ אֶפְרוֹשׂ עֲלֵיהֶם רִשְׁתִּי" הושע ז יב, מִשְׁפָּטוֹ בַּאֲשֶׁר, "וְכִדְמֵי בָנַיִךְ אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם" יחזקאל טז לו, "כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם" זכריה ב י. וְיֵשׁ אוֹמְרִים הרד"ק בשם אביו כִּי אֵין מְחִיר הַבְּכוֹרָה הַנָּזִיד, רַק הַכָּתוּב יְסַפֵּר כִּי בְּבַקְּשׁוֹ לֶאֱכֹל וְהוּא עָיֵף אָמַר לוֹ יַעֲקֹב מְכֹר לִי בְּכוֹרָתְךָ בְּכֶסֶף וְאַחַר כָּךְ אֱכֹל, וְעָנָה לוֹ בְּפַחֲזוּתוֹ עַל הָאֲכִילָה, לָמָּה זֶּה לִי בְּכוֹרָה, הֲרֵי הִיא מְכוּרָה לְךָ, וְנִשְׁבַּע עָלֶיהָ, וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהַכָּתוּב לֹא פֵּרֵשׁ הַמְּחִיר. וְאֵין זוֹ דַּעְתִּי:

2 מזרחי פתח ↗

לפי שהעבודה בבכורות אמר יעקב אין רשע זה כדאי. דאם לא כן איך הותר לו ליעקב לעשות כן. אבל יש לתמוה מה הועילה לו מכירה זו וכי ישראל שקנה כהונתו של כהן יכול לשמש בכהונ' בשלמא לענין ירושת פי שנים אף על גב דאמרינן בפ"ק דמציעא האומר מה שאירש מאבא מכור לך לא אמ' כלום הכא כיון דע"י שבועה הית' כדכתי' השבעה לי כיום חייב לקיים דבריו מפני שדין ההקדש ודין העניי' ודין הנדרים אינן כדין ההדיוט בקנייתן שאילו אמר אחד כל מה שתלד בהמתי יהיה הקדש לבדק הבית או יהיה אסור עלי או אתנה לצדקה אף על פי שאינו מתקדש לפי שלא בא לעולם מכל מקום הרי זה חייב לקיים דברו שנאמ' ככל היוצא מפיו יעשה וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק כ"ב מהלכות מכירה והה"נ אם אמר לחבירו מה שאירש מאבא מכור לך אם נשבע עליו הרי זה חייב לקיים דברו מטעם כל היוצא מפיו יעשה אלא לענין כהונה מאי איכא למימר וליכא למימר כיון דיעקב נוצר מטפה ראשונה וראיה משפופרת שפיה קצרה כדלעיל והוא ראשית אונו לו משפט הבכורה דאם כן מה צורך למכירה ועוד שרז"ל דרשו על ראשית אונו הראוי לחיות שלבו דוה עליו יצא ולד שאינו של קיימא שאין לבו דוה עליו ולפיכך שנינו בפרק יש בכור הבא אחר הנפלים אף על פי שיצא ראש הנפל כשהוא חי או בן ט' שיצא ראשו מת הבא אחריו הוא בכור לנחלה אלמא לאו ביצירה תליא מילתא אלא בלידה ועוד מדקתני או בן תשע' שיצא ראשו מת הבא אחריו בכור לנחלה משמע הא אם יצא ראשו חי הבא אחריו אינו בכור לנחלה וכ"ש אם יצא כלו חי אע"פ שידו אוחזת בעקבו של ראשון אינו בכור לנחלה. ושמא יש לומר דמכירה זו לא היתה אלא לבטל עשו מעבודה שהיה סבור לשמש בעבודת הקרבנות כמנהג הבכור ועם המכירה הזאת שנשבע שלא יערער בה נתבטל מהעבודה ונתקיים הדין במקומו שלא היה ראוי לרשע כמוהו להקריב לגבוה:

2 לבוש האורה פתח ↗

רש"י בכורתך לפי שהעבודה בבכורות אמר יעקב אין רשע זה כדאי כו' עכ"ל וזה לשון רא"ם דאל"כ איך הותר לו ליעקב לעשות לו כן עכ"ל: וק"ל ולמה לא הותר לו ליעקב ליקח ממנו חלק הפי שנים אי משום אונאה הא יכולין לתקן האונאה דהא ק"ל בטור ח"מ סי' תכ"ז כשיאמר הלוקח למוכר חפץ זה אני יודע בו שהוא שוה מאתים ואעפ"כ איני נותן לך אלא מנה ועל מנת שאין לך עלי אונאה אין בו דין אונאה ומותר ושמא יעקב ג"כ אמר לו לעשו ודאי יודע אני שחלק הבכורה שלך שוה הרבה איני נותן לך אלא אלו נזיד עדשים ע"מ שאין לך עלי אונאה וכ"ש לדעת הראב"ע שאומר שיצחק אבינו לא היה עשיר ואי משום שהיה עשו רעב והיה אנוס הא ק"ל תלוי וזבין זביני' זבינא ואי משום שהוא דבר שלא בא לעולם הא כבר תקן זה יעקב ע"י שהביאו לישבע לו והרא"ם עצמו מביא בסמוך האומר לחבירו מה שאירש מאבא מכור לך אם נשבע עליו הרי זה חייב לקיים לכך נ"ל דהכי מוכיח דבעבודה קמיירי מתשובתו של עשו שאמר לו הנה אנכי הולך למות שעל כרחך פירושו הוא שאמר לו יעקב חומר העבודה והשיב עשו א"כ שאני הולך למות עליה מה חפץ יש לי בה דאל"כ הולך למות למה לי שאם מפני הרעב הנה אנכי מת מבעי ליה כמו שפירוש הרא"ם עצמו בסמוך ומתשובתו זו שמעינן שאמר לו יעקב מכור לי את בכורת העבודה לפי שהעבודה בבכורות ועל זה אמר לו עשו מה טיבה של עבודה זו ואמר לו יעקב כמה אזהרות כו' והשיב לו עשו על זה הנה אנכי הולך למות כו' נ"ל:

1 מכרה כיום. כְּתַרְגּוּמוֹ כְּיוֹם דִּלְהֵן, כַּיּוֹם שֶׁהוּא בָרוּר, כָךְ מְכֹר לִי מְכִירָה בְרוּרָה:

2 בכרתך. לְפִי שֶׁהָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, אָמַר יַעֲקֹב אֵין רָשָׁע זֶה כְדַאי שֶׁיַּקְרִיב לְהַקָּבָּ"ה:

2 משכיל לדוד פתח ↗

בכורתך וכולי אין רשע זה וכולי לכאורה כל זה שפת יתר דהוה סגי לומר לפי שהעבודה בבכורות ודבר ידוע שעשו רשע היה ואינו כדאי אלא נר׳ דכוונתו לתרץ דמה היתה מועלת מכיר׳ זו הואיל ויעקב לא היה בכור אטו אם ישראל קונה הכהונה מכהן יהא מותר לו לעבוד ולכך משני דכיון שעשו היה רשע גמור והיה כך מן הבטן נדון כמת מיד דרשעים בחייהם קרויים מתים והו״ל יעקב כדין הבא אחר הנפלים דהוי בכור לנחלה כדתנן בפ׳ יש בכור לפי שאין המת קרוי ראשית אונו אלא השני ואע״ג דלא הוי פטר רחם דמש״ה אינו בכור לכהן כדתנן התם ולכך הועילה אחיזתו כעקב עשו בשעה שיצא דחשיב כאילו דבוק עמו ונמצא שהוא פטר רחם ומן הדין לא הוה צריך לקנייה זו אלא לרווחא דמלתא עבד להוציא מלבו של עשו שלא יחזיק עצמו לבכור:

2 דברי דוד פתח ↗

בכורתך. לפי שהעבודה בבכורות. וקשה וכי שייך לקנות במעות את העבודה דלאו ממון מוכר לו. וי"ל דקודם שנאסרו הבמות לא היה איסור לזר להקריב אם הוא איש צדיק וראוי לכך אלא שמן הסתם חלקו כבוד לבכורות ורצה יעקב לסלק בכורחו עשו אחיו ע"פ השבועה, וכן, משמע במדרש רבה פרשת במדבר פרשה ד' משמת שם נמסרה עבודה לאברהם:

« רש"י על בראשית כ״ה:ל׳ רש"י על בראשית כ״ה:ל״ב »