רש"י על בראשית כ״ד:כ׳

« רש"י על בראשית כ״ד:י״ט רש"י על בראשית כ״ד:כ״א »

1 עבודה זרה פתח ↗

וּמַאי ״לֹא נִיתַּן לְהִישָּׁבוֹן״? דְּאֵינוֹ בְּתוֹרַת הִישָּׁבוֹן. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: בָּא חֲבֵירוֹ וּנְטָלָהּ מִמֶּנּוּ — נֶהֱרָג עָלֶיהָ. בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא, מִשּׁוּם דְּצַעֲרֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא סֵיפָא, מַאי עָבֵיד? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, מְשִׁיכָה בְּגוֹי קוֹנָה, שְׁמַע מִינַּהּ. הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״אִי מְזַבֵּינְנָא לַהּ לְהָא אַרְעָא — לָךְ מְזַבֵּינְנָא לַהּ״, אֲזַל זַבְּנַהּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא, אֲמַר רַב יוֹסֵף: קְנָה קַמָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא לָא פְּסַק! וּמְנָא תֵּימְרָא דְּכֹל הֵיכָא דְּלָא פְּסַק לָא קְנָה? דִּתְנַן: הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לְנׇכְרִי, פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד — דָּמָיו מוּתָּרִין, מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק — דָּמָיו אֲסוּרִין. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? מַאי הָוֵי עֲלַהּ?! כִּדְקָאָמְרִינַן! דִּלְמָא חוּמְרָא דְּיֵין נֶסֶךְ שָׁאנֵי. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: עוֹבָדָא הֲוָה בֵּי רַב חִסְדָּא, וְרַב חִסְדָּא בֵּי רַב הוּנָא, וּפַשְׁטֻיהָ מֵהָא דִּתְנַן: מָשַׁךְ חֲמָרָיו וּפוֹעֲלָיו וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, בֵּין פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד וּבֵין מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק — לֹא קָנָה, וּשְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן. פֵּרְקָן וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד — אֵין שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן, מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק — שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן. הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״אִי מְזַבֵּינְנָא לַהּ לְהָא אַרְעָא — מְזַבֵּינְנָא לָךְ בִּמְאָה זוּזֵי״, אֲזַל זַבְּנַהּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא בִּמְאָה וְעֶשְׂרִין. אָמַר רַב כָּהֲנָא: קְנָה קַמָּא. מַתְקֵיף לַהּ רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד: הַאי זוּזֵי אַנְסוּהּ! וְהִלְכְתָא כְּרַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד. אֲמַר לֵיהּ ״כִּדְשָׁיְימִי בִּתְלָתָא״ — אֲפִילּוּ תְּרֵי מִגּוֹ תְּלָתָא. ״כִּדְאָמְרִי בִּתְלָתָא״ — עַד דְּאָמְרִי בִּתְלָתָא. ״כִּדְשָׁיְימִי בְּאַרְבְּעָה״ — עַד דְּאָמְרִי בְּאַרְבָּעָה, וְכׇל שֶׁכֵּן הֵיכָא דַּאֲמַר לֵיהּ ״כִּדְאָמְרִי בְּאַרְבָּעָה״. אֲמַר לֵיהּ: ״כִּדְשָׁיְימִי בִּתְלָתָא״, וַאֲתוֹ תְּלָתָא וְשָׁמוּהָ, וַאֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ: לֵיתוֹ תְּלָתָא אַחֲרִינֵי דְּקִים לְהוּ טְפֵי! אָמַר רַב פָּפָּא: דִּינָא הוּא דִּמְעַכֵּב. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִמַּאי דְּהָנֵי קִים לְהוּ טְפֵי? דִּלְמָא הָנֵי קִים לְהוּ טְפֵי! וְהִלְכְתָא כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. מַתְנִי׳ נָטַל אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל נׇכְרִי, וְחָזַר וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אִם יֵשׁ בּוֹ עַכֶּבֶת יַיִן — אָסוּר. הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי, אֶת שֶׁעֵירָה מִמֶּנּוּ — מוּתָּר, וְאֶת שֶׁעֵירָה לְתוֹכוֹ — אָסוּר. גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: הַנִּצּוֹק, וְהַקָּטַפְרֵס, וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ — אֵינוֹ חִיבּוּר, לֹא לְטוּמְאָה וְלֹא לְטׇהֳרָה. הָאַשְׁבּוֹרֶן — חִיבּוּר לְטוּמְאָה וּלְטׇהֳרָה. אָמַר רַב הוּנָא: נִצּוֹק וְקָטַפְרֵס וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ חִיבּוּר לְעִנְיַן יֵין נֶסֶךְ. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: מְנָא לָךְ הָא? אִילֵּימָא מִדִּתְנַן: הַנִּצּוֹק וְהַקָּטַפְרֵס וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ אֵינוֹ חִיבּוּר לֹא לְטוּמְאָה וְלֹא לְטׇהֳרָה, לְטוּמְאָה וּלְטׇהֳרָה הוּא דְּלָא הָוֵי חִיבּוּר, הָא לְעִנְיַן יֵין נֶסֶךְ הָוֵי חִיבּוּר — אֵימָא סֵיפָא: הָאַשְׁבּוֹרֶן חִיבּוּר לְטוּמְאָה וּלְטׇהֳרָה, לְטוּמְאָה וּלְטׇהֳרָה הוּא דְּהָוֵי חִיבּוּר, הָא לְעִנְיַן יֵין נֶסֶךְ לָא הָוֵי חִיבּוּר. אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. תְּנַן: נָטַל אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל נׇכְרִי, וְחָזַר וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

1 ותער. לְשׁוֹן נְפִיצָה, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כֶּלִי, וּבַמִּקְרָא יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה אַל תְּעַר נַפְשִׁי תהילים קמא, אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ ישעיהו נ"ג:

2 השקת. אֶבֶן חֲלוּלָה שֶׁשּׁוֹתִים בָּה הַגְּמַלִּים:

« רש"י על בראשית כ״ד:י״ט רש"י על בראשית כ״ד:כ״א »