רש"י על בראשית כ׳:ז׳

« רש"י על בראשית כ׳:ו׳ רש"י על בראשית כ׳:ט׳ »

1 שפתי חכמים פתח ↗

ואל תהא סבור שמא תתגנה בעיניו כו'. רצונו לפרש דבקרא משמע ואתה השב אשת איש כי נביא הוא דמשמע דווקא דמשום הכי צריך לחזור שהוא נביא והיא אשת איש אבל אי לא היה נביא לא היה מחזר לו ואף שהיא אשת איש והרי גם בני נח הוזהרו על עריות ומתרץ דמה דכתיב כי נביא הוא ה"פ אל תהא סבור וכו' וק"ל:

2 מזרחי פתח ↗

כי נביא הוא ויודע שלא נגעת בה. ב"ר לא כי נביא הוא ויכול להמיתך בתפלתו אם לא תשיבנה לו ויהיה כי מות תמות על פיו שהרי אפי' אם לא היה נביא היה השם הורגו אם לא היה משיב אותה כמו שאמר לו מתחלה הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל והשיבו הגוי גם צדיק תהרוג וכתיב ויתפלל בעדך וחיה למדנו שהממית הוא זולתו:

1 השב אשת האיש. וְאַל תְּהֵא סָבוּר שֶׁמָּא תִּתְגַּנֶּה בְעֵינָיו וְלֹא יְקַבְּלֶנָּה אוֹ יִשְׂנָאֲךָ וְלֹא יִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ:

2 כי נביא הוא. וְיוֹדֵעַ שֶׁלֹּא נָגַעְתָּ בָהּ, לְפִיכָךְ ויתפלל בעדך בבא קמא צ"ב:

« רש"י על בראשית כ׳:ו׳ רש"י על בראשית כ׳:ט׳ »