רש"י על בראשית כ׳:ב׳

« רש"י על בראשית כ׳:א׳ רש"י על בראשית כ׳:ד׳ »

1 יריעות שלמה פתח ↗

לעיל בד"ה לפי שכבר כו' לא יתכן לומר כולו הג"א כתב דדברי הרא"ם שבכאן אינם מובנים ונראה דבודאי בספרו של הרא"ם ז"ל לא היה כתוב ברש"י כמו שהוא לפנינו כאן לא נטל רשות אלא על כרחה שלא בטובתה לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן דגיר' זו בודאי כפשוטו היא דלכך לא נטל רשות משרה נומר לה אמרי נא אחותי את דבודאי לא היתה מתרצית מאחר שכבר לוקחה לבית פרעה עי"כ לכך אמר הוא בעצמו הכי בע"כ אלא הרא"ם היה גורם בדברי רש"י כאן לא נטל רשות לפי שכבר לוקחה לבית פרעה עי"כ ואף דגם גירסא זו יש לפרש כמו לפי גירס' שלפנינו הרא"ם ז"ל מפרש אותו בענין אחר דלכך לא נטל רשות לומר לה אמרי נא אחותי את לפי שכבר לוקחה לבית פרעה עי"כ פירש בחזקת אחותו וכבר היתה מוחזקת באותה חזקה שהיא אחותו לכן לא הוצרך לומר לה אמרי נא אחותי את דודאי לא יתכן לחשוב ולומר שהיא אשתו אבל אם כך דעתו תימה על דבריו וכי לא נודע ג"כ הסוף המעשה שהיא אשתו ודוק כנ"ל:

1 מזרחי פתח ↗

לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן. פי' בחזקת אחותו ושוב לא יתכן לומר שהיא אשתו:

1 לבוש האורה פתח ↗

רש"י כאן לא נטל רשות פירוש לומר לה אמרי נא אחותי את לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן ע"כ וז"ל הרא"ם פי' בחזקת אחותו ושוב לא יתכן לומר שהיא אשתו עכ"ל שמעתי אומרי' שאין הבנה לדברי הרא"ם בכאן וכן אומר ג"כ הרג"א ונפלאתי עליהם כי נ"ל שיש לו הבנה ושפיר קאמר וה"פ שהיה חושב אברהם שאם תאמר היא מתחלת באם לשם בפומבי טרם ישאלוה אחי הוא כמו במצרי' לא היתה יכולה לומר אח"כ בפני ההמון בעלי הוא כי יחשבוה לזונה מופקרת שישאלוה ההמון א"כ למה זה סכנת עצמך מתחלה לומר אחי הוא היה לך לחוש שמא יקחוך לאשה המלך ושרים בכח ע"ד כל הקודם יזכה מחמת יפייך מה שלא היו עושין כן אם היו יודעים שאשתו את כי מיד היו מתייאשין עצמן ממך כי יש יראת אלקים במקום הזה ואם היא תשיב אמריה להם בשביל אהבת בעלי עשיתי כן כי יראתי פן יהרגוהו בעבור יפיי כדי שישאוני לא יאמינו לה שאין כן הדרך ולא רשאית אשה כשרה לעשו' כן לסכן עצמה בזה האופן למסור עצמה לקלון אשת איש ברצון כדי שלא יהרגו בעלה אדרבה טוב לה שתאמר זה בעלי הוא ותשליך על ה' יהבה שיתייאשו מהם הרשעים ואם לא יתייאשו ויהרגהו יהרגוהו ואם יאנסוה יאנסוה ומי יודע שמא ינצלו שניהם זו מן הקלון וזה מן ההריגה שלא יתנו עיניהם בה כלל אבל הבעל יכול לומר כן ואם יודעו הדברים אחר כך שהיא אשתו יש לו פתחון פה לומר אמרים נכוחים כי יראתי פן יהרגוני על דבר אשתי ולפי שהיה דעתו של אברהם לגור בעיר הזאת חשב שאי אפשר שברוב ימים לא יתגלו הדברים שהיא אשתו ואם יפתה אותה עכשיו מתחלת באם לשם שתאמר בלתי שאלה אחי הוא לא יהיה לה בפני ההמון עם פתחון פה אח"כ לומר בעלי הוא כי יהיה זה לה לבוז ולקלון ולחרפה כי לא יאמינו לדברי התנצלותה ויאמרו זונה מופקרת היא שהפקירה עצמה מתחלה לזנות ולכך לא גילתא שזה בעלה הוא ומזה הטעם לא בקש ממנה אברהם עכשיו בבאם לגרר שתאמר אחי הוא אבל הוא אמר כן מעצמו מפני שיהיה לו פתחון פה אח"כ לומר כי יראתי פן יהרגוני כמו שהיה לבסוף שהוצרך לכך מה שלא היה כן במצרים שלא ירד שם אלא מפני הרעב ולא להשתקע והיה בזמן דבלאו הכי היה אסור לאדם כמוהו בתשמיש המטה כל ימי היותו שם מפני שהעולם שרוי בצער והיה אומר אזהר בעצמי ג"כ שלא לצחק עמה כיצחק כל ימי היותו שם ולא יודעו הדברים שהיא אשתי ע"כ טוב לי שאבקש ממנה שתאמר היא אחי הוא אפי' בלא שאלה ויהיה זה סיבה שאכנס בשלום ואצא בשלום כי לא העלה על דעתו שיקחוה בכח אדרבה אמר יתנו לי מתנות כדי שאשיאה להם ואח"כ פתאום כשיכלה הרעב אצא מהם בשלום ועל פי ההקדמה הזאת יתבארו היטב דברי הרא"ם מה שפי' בכאן על דברי רש"י כי לא רצה לפרש דברי רש"י בפשוטם אשר יובנו במושכל ראשון שלכך לא נטל אברהם רשות משרה כי היה מתיירא שלא תתרצה כיון שכבר נכוית בזה שנראה לו לדוחק כי וודאי הצדקת לא תמרה פי הצדיק וכל אשר יאמר לה תשמע בקולו לכך פי' שוודאי לא היתה כוונת אברהם שלא בקש ממנה לומר עליו מבלתי שאלה אחי הוא אלא מטעם אחר שהוא הסכים עמה שלא תאמר היא כן והוא מן הטעם שכתבתי שהיתה דעתו לגור שם ולא יהיה לה אחרי כן פתחון פה בפני ההמון עם ויחזקוה לזונה מופקרת והוא מה שכיון רש"י באומרו לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן ר"ל ע"י שאמרה היא מבלתי שאלה אחי הוא לוקחת לבית פרעה כי לא היתה אז יכולה לומר בעלי הוא כיון שכבר אמרה מבלתי שאלה אחי הוא כי לא האמינו לכל דבריה ותירוציה לא נכנסו אפילו בלב פרעה כי הוא גילתה זה לפרעה בעת שרצה לבא עליה שבעלה הוא ולא האמין לה מן הטעם שכתבתי למעל' שהיא התחילה לומר אחי הוא מבלתי שאלה כי אמר תואנה את מבקש ושקר את דובר כי וודאי אם היית' אומרת כן ע"י שאלה ששאלנו אותך היינו דנין אותך לכף זכות לומר כדי להציל בעלה את אומרת כן שכיון ששואלן אותך הייתה דואג כיון שהתחילו ליתן בך עיניהם פן בשביל להרוג אותו שואלין אותך אם תשיב בעלי הוא ולכך השבת אחי הוא כדי להציל אותו ויתנו לו מתנות כי לא חשבת שילקחוך בכח ועכשיו אחר שאתה רואה שלוקחין אותך בזרוע אתה אומר אמת בעלי הוא כדי להציל אותך ואותי מאיסור בעילת בעל אבל מאחר שאמרת מתחלת באך בלי שאלה אחי הוא לא נאמין לך עכשיו שאת אומרת בעלי הוא כי מה לך לומר מתחלה אחי הוא לסכן עצמך כו' טוב היה לך לומר מתחלה בעלי הוא והיה מתייאשין ממך מיד כי יש יראת אלקים במקו' הזה ובזה נ"ל יתיישב ג"כ מה ששואלין מ"ש שהוכה פרעה בראתן ואבימלך בעצירת נקבים שהרי צדיק היה פרעה בעניין זה כאבימלך או מה טעם שרה שאמרה למלאך הך כמו שפרש"י גבי על דברשרה ע"פ דבורה כו' די לה בהמנעו בעצירת נקבים אלא וודאי לפי ששרה ידעה אמרה לו בעת שרצה לבא עליה בעלי הוא ולא רצה להאמין לה ולכך אמרה למלאך הך כי ראוי הוא לעונש שכבר ידע שבעולת בעל אני שהרי גליתי לו ולפיכך בכאן בגרר לא רצה אברהם שתאמר שרה מעצמה אחי הוא מן הטעם הנזכר רק כשבאו ושאלו אותה וראתה שנתנו עיניהם בה וכמו שאמר אברהם על עסקי אכילה כו' היתה מתיירא שמא כדי להרוג אותו אם תשיב בעל' הוא שואלין אותה ואמרה אחי הוא וכמו שאמר אבימלך למלאך בפירש והיא גם היא אמרה לי אחי הוא ופרש"י כולם שאלתי אותם כו' כלומר על ידי שאלה אמרה כן כי חשבה בתשובה זו תציל את הצדיק מן ההריגה והיא גם היא לא תלקח בזרוע ואעפ"י שכבר נכוית שלא הועיל לה גבי פרעה אמרה אין דעת הרשעים שוה ושמא בכאן יועיל לה. ועוד שהרי גבי פרעה לא נכוית אלא משום שהיא התחילה לומר כך אבל כאן על ידי שאלה אמרה כך אמרה שתועיל לה ואעפ"י שלא הועיל לה מיד ולוקחה גם לבית אבימלך על ידי השלוחים חשבה שמא אבימלך עצמו יאמין לי כשאגלה לו ולא יעבור עבירה ואם ח"ו הכל לא יועיל לה בטחה בזכות הצדיק שתנצל כמו שנוצלה מבית פרעה וכמו שהיה כן האמת שבא המלאך והצילה. זהו שנ"ל כוונת החכם הרא"ם במאמרו הקצר כי הכל נכלל בו במלת קצרות ויהיה אצלו במושכל ראשון אלא שלשון רש"י מגומגם מעט לפי זה שלא היה לו לומר כאן לא נטל רשות כו' רק כאן לא בקש ממנה לומר אחי הוא כי מה רשות שייך לפי זה אם יאמר הוא כן ולא היא דו"ק נ"ל:

2 גור אריה פתח ↗

על שרה אשתו. דלא יתכן לומר שאמר כך אל שרה אשתו, דאם לא כן הוי למכתב 'אחותי את', אלא רוצה לומר 'על שרה אשתו':

1 ויאמר אברהם. כָּאן לֹא נָטַל רְשׁוּת אֶלָּא עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹּא בְטוֹבָתָהּ, לְפִי שֶׁכְּבָר לֻקְּחָה לְבֵית פַּרְעֹה עַל יְדֵי כֵן:

2 אל שרה אשתו. עַל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, כַּיוֹצֵא בוֹ אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן וְגוֹ' וְאֶל מוֹת חָמִיהָ שמואל א ד', שְׁנֵיהֶם בִּלְשׁוֹן עַל:

1 גור אריה פתח ↗

לפי שכבר לוקחה לבית פרעה וכו'. פירוש ובודאי לא תעשה מעצמה ברצונה אחר שראתה שנלקחה לבית פרעה, ולפיכך על כרחך שלא בטובתה אמר "אחותי היא". ודברי הרב המזרחי אין הבנה להם בכאן:

1 משכיל לדוד פתח ↗

ויאמר אברהם וכו׳ לפי שכבר לוקחה וכו׳ פי׳ מ״ט לא נטל רשות ממנה הפעם הזאת לפי שאם היה נמלך בה פשיטא שלא היתה מתרצית בזה שכבר ראתה שלוקחה לבית פרעה עי״כ ולכך לא נמלך בה אלא על כרחה שלא בטובת׳ היה רוצה לומר כן לפי שהיה בטוח בזכותה שיארע לה נס והרא״ם ז״ל פי׳ כוונת רש״י דר״ל שכבר לוקחה בבית פרעה בחזקת אחותו ושוב לא יתכן לומר שהיא אשתו ע״כ ואין נרא׳ כן פשט דברי רש״י ז״ל ועוד דאדרב׳ ע״י לקיחתה לבית פרעה והנגעים שנתנגע בעבורה הוחזקה לאשתו וא״כ אם חשש שמא ידעו כאן ממעשה מצרים אדרבא הול״ל אשתו כדי שלא ימצא שקרן שהרי ידעו שכך הוה האמת:

2 מזרחי פתח ↗

על שרה אשתו. כי לא אמר זה לאשתו דאם כן אחותי את מיבעי ליה רק פירושו שאמר לאחרים בעבור שרה אשתו אחותי היא ומפני שמלת אל אינה משמשת במקום בעבור הוצרך להביא חברים שהיא משמשת במקום על בפסוק אל הלקח הארון ובפסוק אל מות ששניהם בלשון על ומלת על משמשת במקום בעבור:

« רש"י על בראשית כ׳:א׳ רש"י על בראשית כ׳:ד׳ »