רש"י על בראשית י״ט:י״ב

רש"י על בראשית י״ט:י״א » « רש"י על בראשית י״ט:י״ד

1 שפתי חכמים פתח ↗

אם יש לך חתן או בנים ובנות כו'. כי עוד מי לך פה משמע שלא ידעו וחתן בניך וגו' עם הכנוי משמע שידעו לכן פי' אם יש לך וכו':

1 רמב"ן על בראשית פתח ↗

חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית י"ט:י"ב מִי מִשֶּׁלְּךָ עוֹד בָּעִיר חוּץ מֵאִשְׁתְּךָ וּבְנוֹתֶיךָ שֶׁבַּבַּיִת, אִם יֵשׁ לְךָ חָתָן אוֹ בָּנִים וּבָנוֹת הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם. וְאִם כֵּן יִהְיֶה דִּבּוּרָם כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם, שֶׁהוּא לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר אבן עזרא על בראשית י"ט:י"ב "חָתָן וּבָנֶיךָ", חֲתָנִים שֶׁהֵם כְּבָנֶיךָ. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים גְּדוֹלִים נְשׂוּאֵי נָשִׁים וְדִבֵּר עִם חֲתָנָיו תְּחִלָּה, כִּי הָיָה סָבוּר שֶׁבָּנָיו יִשְׁמְעוּ לוֹ, וְכַאֲשֶׁר צָחֲקוּ עָלָיו חֲתָנָיו וְאָרְכוּ הַדְּבָרִים בֵּינֵיהֶם, הַשַּׁחַר עָלָה וְהַמַּלְאָכִים לֹא הִנִּיחוּהוּ לָקַחַת רַק הַנִּמְצָאִים אִתּוֹ בַּבַּיִת. וְהִנֵּה זְכוּתוֹ שֶׁל לוֹט הָיָה מַצִּיל בָּנִים וּבָנוֹת וַחֲתָנִים, לֹא כַּאֲשֶׁר חָשַׁב אַבְרָהָם שֶׁיָּמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע. וּבָרוּר הוּא שֶׁהָיוּ הַמַּלְאָכִים יוֹדְעִים דַּעַת עֶלְיוֹן בָּזֶה, כִּי גַּם צוֹעַר בִּתְפִלָּתוֹ נִמְלְטָה. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה זֶה לִכְבוֹד הָאַכְסַנְיָא, כִּי דֶּרֶךְ מוּסָר לַשְּׁלוּחִים לְהַצִּיל בַּעַל בֵּיתָם וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ שְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ יהושע ו כג שֶׁהִצִּילוּ גַּם כָּל מִשְׁפַּחַת בַּעֲלַת בֵּיתָם בראשית רבה נ':י"א, לוֹט עַל יְדֵי שֶׁכִּבֵּד אֶת הַמַּלְאָךְ נָשָׂא לוֹ פָּנִים:

2 גור אריה פתח ↗

אם יש לך חתן כו'. דאין לומר דודאי יש לך חתן ובניך והוציא, דהא "מי לך" קאמר, כלומר אם יש לך עוד פה כ"ה ברא"ם:

2 דברי דוד פתח ↗

חתן ובניך וכו' או בנים ובנות דאיל"ת דאו בניך קאמר אלא בניך ודאי קאמר קשה דהא מתחילה אמר מי יש לך פה לשון ספק ומשמע דאפשר שאין לו בנים ובנות אלא דגם זה לשון ספק ולשון או קאמר:

3 שפתי חכמים פתח ↗

בני בנותיך הנשואות. ואם תאמר מנא ליה לרש"י דילמא בניו היו ולא בני בניו ויש לומר מדכתיב חתן תחילה ואח"כ בניך ובנותיך משמע דקאי בניך ובנותיך על חתן דהיינו בנות הנשואות:

3 לבוש האורה פתח ↗

רש"י ובניך בני בנותיך הנשואות ע"כ נ"ל דדייק ליה מדכתב ובניך בכינוי ולא אמרו סתם מי לך פה בנים ובנות כמו שאמרו חתן ולא אמרו חתניך אלא הכי קאמרי ליה אף על פי שאינם בניך אלא בני בנותיך בניך קרינן בהו ונציל אותם בזכותך ור"ל שהם ידעו בוודאי שהיו לו בני בנות הנשואות אבל על בניו לא שאלו שהרי מלאכים היו וידעו שלא היו לו בנים ובנות בלתי נשואות רק אלו שבבית ובנותיך שבכאן ור"ל גם כן בנות הבנות הנשואות אבל על הבנות הנשואות לא שאלו דבכלל חתניו הן ואגביהן ינצלו אבל בני הבנות אם לא היו ניצולים בזכות לוט לא היו ניצולים כלל בשביל אביהם ואימם דדים לחתניו ולבנותיו שיפקיעו את עצמן כי לא היו צדיקים כל כך:

1 עוד מי לך פה. פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא מִי יֵשׁ לְךָ עוֹד בָּעִיר הַזֹּאת חוּץ מֵאִשְׁתְּךָ וּבְנוֹתֶיךָ שֶׁבַּבַּיִת:

2 חתן ובניך ובנתיך. וְאִם יֵשׁ לְךָ חָתָן אוֹ בָנִים וּבָנוֹת הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם:

3 ובניך. בְּנֵי בְּנוֹתֶיךָ הַנְּשׂוּאוֹת. וּמִ"אַ עד – מֵאַחַר שֶׁעוֹשִׂין נְבָלָה כָּזֹאת, מי לך פִּתְחוֹן פֶּה לְלַמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא עֲלֵיהֶם? שֶׁכָּל הַלַּיְלָה הָיָה מֵלִיץ עֲלֵיהֶם טוֹבוֹת, קְרִי בֵיהּ מִי לְךָ פֶה:

1 ברטנורא על התורה פתח ↗

עוד מי לך פה מדרש אגדה מי לך פתחון פה וכו' שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות. קשה שהרי אמר לעיל שהיה אומר להן רובן רשעים ואיך אמר בכאן שהיה מליץ עליהם י"ל שעד כאן לא היה אומר רובן רשעים אלא קודם שידע שבאו להפוך את העיר אבל אחר שידע זה היה מלמד עליהם סניגוריא:

1 משכיל לדוד פתח ↗

עוד מי וכו׳ ובניך בני בנותיך וכו׳ הכרחו של רש״י ז״ל דודאי לפי האמת צריכים למימר שלא הי״ל בנים מדכתיב בתר הכי ויצא לוט וידבר אל חתניו ולא כתב ג״כ אל בניו וכיון דודאי המלאכים היו יודעים האמת ל״ל למימר ליה ובניך לא לימא אלא עוד מי לך חתן ובנותיך א״ו דבבני הבנות מיירי שיודעים היו המלאכים דודאי הוו להו בנים ומ״ש הרא״ם ז״ל שהמלאכים היו מסופקים וכו׳ אחר המחילה מרוממות גדולתו אינו נר׳ דאע״ג דאמרי ליה בל׳ ספק מי לך וכו׳ אין ספק דלפניה׳ היה גלוי האמת ומ״ש ע״פ המדרש שהיה מלמד עליהם סניגוריא אין להק׳ ממה דפי׳ לעיל שאמר לוט דרובם רשעים די״ל שכוונתו בכאן כמ״ש במדרש שהיה מלמד עליהם רחמים כלו׳ הן אמת שרשעים הם אלא דמ״מ אפשר להמליץ קצת עליה׳ שיהיו מרוחמים אבל כשבאו לעשות אותה הנבלה הגדולה א״ל מי לך פה לבקש עליהם רחמים:

2 מזרחי פתח ↗

אם יש לך חתן או בנים ובנות. משום דמעוד מי לך פה משמע שלא ידעו אם יש לו חתן ובנים ובנות ומחתן ובניך ובנותיך משמע שכב' ידעום כוצרך להוסיף אם יש לך ואמר בנים ובנות במקום בניך ובנותיך מפני שהכנוי מורה שהיו ידועי' להם ומפני שמלת עוד מורה שהיו לו קרובי' אחרים הוצרך לומר חוץ מאשתך ובנותיך שבבית ומפני שהוי"ו של ובניך מורה שהספק היה אם היו לו תתן ובנים יחד הוצרך לומר שהוי"ו הזה במקום או אבל לא תקן הכנוי של ובניך ובנותיך שאינו נופל על המסופק אלא שתקן אותו בלשונו לבד ואמר אם יש לך חתן בנים ובנות בלתי כנוי אבל מה שאמר בניך הם בני בנותיך הנשואות דמשמע שהמלאכי' ידעו זה איכא למימר משום דסתם בנים בבית אביהם הם עומדים וכשראו שאין בביתו אלא בנות שפטו שאין לו בנים אלא שהי' מסופקי' שמא יש לבנותיו הנשואות בני' זכרי' א"נ משום דכתיב חתן ואחר כך בנים ובנות משמע דבבנים ובנות של חתן שהם בני בנותיו הנשואות קמיירי דאי בבני' ובנות של לוט היה לו לומר עוד מי לך פה בניך ובנותיך וחתניך:

2 רמב"ן על בראשית פתח ↗

3 גור אריה פתח ↗

ובניך בני בנותיך. דאין לומר בנים ממש – דהא בודאי מלאכים היו, ויודעים היו שאין לו בנים, כדמוכח קרא פסוק יד שלא רצה לוט להציל רק חתניו, ואם כן למה אמר "ובניך". והרא"ם פירש מדכתיב "חתן ובניך ובנותיך" דייק, דהוי למכתב 'בניך ובנותיך', אלה בניך שהם מחתן קאמר, דהיינו בני בנותיך:

רש"י על בראשית י״ט:י״א » « רש"י על בראשית י״ט:י״ד