רש"י על בראשית י״ז:י״ט

רש"י על בראשית י״ז:י״ח » « רש"י על בראשית י״ז:כ׳

2 שפתי חכמים פתח ↗

על שם הצחוק. וי"א ע"ש הי' נסיונות. וצריך לשני הפירושים דאילו משום הצחוק ה"ל למיקרי צחוק דמאי ענין היו"ד אלא ע"ש הי' נסיונות ואין לפרש הי' נסיונות רק עם ח' של מילה וצ' וק' של אברהם ושרה ובהאי טעמא לחוד לא סגי דקאמר בקרא בפירוש צחוק עשה ונראה דמשום צחוק נקרא כן. גור אריה:

2 גור אריה פתח ↗

על שם הצחוק וכו'. ואם תאמר למה כלל אלו דברים ביחד, מאי ענין עשרה נסיונות לשם יצחק להיות נזכר זה בשמו, ויראה כי עיקר קריאת השם על הנס שנתן לו הקב"ה בן בן ק' לאברהם ובת צ' לשרה פסוק יז, אלא שקשה למה נתן לו הבן הזה בן ק' דווקא ולא לפני זה, ולפיכך רמז בח' שזה הכל כדי שיהיה יצחק נימול לשמנת ימים, ואחר שנצטווה אברהם על המילה אז היה ראוי להוליד את יצחק, כדי שיהיה נולד יצחק ויהיה נימול לשמונה ימים. וכדי שלא יקשה לך ויהיה נימול אברהם קודם, ויהיה יצחק נולד קודם, אמר כי עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבות פ"ה מג, ואחד מהם המילה שיהיה לעת זקנתו, שהיה יותר נסיון כי הזקן תש כחו יותר. וראיה לזה כי ענר ואשכול כך השיבו לאברהם – והרי את כבר בן מאה ואתה מצער עצמך בין שונאך, ולפיכך היה הנסיון לעת זקנתו:וצריך לשני הפירושים, דאילו משום צחוק לא הוי למקרי ליה רק 'צחוק', ומאי ענין היו"ד, אלא היו"ד על שם י' נסיונות. ואין לפרש עשרה נסיונות – רק עם ח' של מילה, וצדי וקו"ף של אברהם ושרה. ובהאי טעמא בתרא לא סגי, דקאמר בפירוש להלן כא, ו "צחוק עשה לי אלקים", נראה דמשום צחוק נקרא שמו כך:

2 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה וקראת את שמו יצחק, ...וי"א על שם העשרה נסיונות וכו'. והרי לפחות הנסיון העשרי - ענין העקידה - עדיין לא היה. פ' לך תשנ"א

3 סנהדרין פתח ↗

אִי בָּעֵית אֵימָא: מִילָה מֵעִיקָּרָא לְאַבְרָהָם הוּא דְּקָא מַזְהַר לֵיהּ רַחֲמָנָא, ״וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם״. ״אַתָּה וְזַרְעֲךָ״ – אִין, אִינִישׁ אַחֲרִינָא – לָא.

3 בראשית רבה פתח ↗

וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ בראשית יז, כ, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנִינָא בֶּן הַגְּבִירָה לָמֵד מִבֶּן הָאָמָה. בראשית יז, כ: הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ, זֶה יִצְחָק. בראשית יז, כ: וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ, זֶה יִצְחָק. בראשית יז, כ: וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, זֶה יִצְחָק. וּלְיִשְׁמָעֵאל כְּבָר שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ עַל יְדֵי מַלְאָךְ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי בֵּירִי, כָּאן בֶּן הָאָמָה לָמֵד מִבֶּן הַגְּבִירָה, הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל. וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל. וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל, קַל וָחֹמֶר בראשית יז, כא: וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב בראשית מט, כח: כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, אֵלּוּ בְּנֵי גְּבִירָה. וְיִשְׁמָעֵאל אֵינוֹ מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר אֶלָּא אוֹתָן נְשִׂיאִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר משלי כה, יד: נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אַיִן, אֲבָל אֵלּוּ מַטּוֹת, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר חבקוק ג, ט: שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה. וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת הָיְתָה.

4 גור אריה פתח ↗

ברית מילה תהא מסורה לזרעו. לא כמו סתם 'ברית' דהוא ברית אהבה רש"י פסוק ב, דזה נאמר אחר זה פסוק כא "ואת בריתי אקים את יצחק", ושם על כרחך פירושו ברית של אהבה, דלפני זה קאמר ר' פסוק כ "ולישמעאל שמעתיך וגומר והפריתי אותו במאוד מאוד שנים עשר נשיאים יוליד", אבל מכל מקום תהיה בריתי עם יצחק, ולא שייך לפרש זה במילה, אם כן "את בריתי אתו לברית עולם" דכתב כאן – בברית דמילה קאמר:

1 אבל. לְשׁוֹן אֲמִתַּת דְּבָרִים, וְכֵן אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ בראשית מ"ב, אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ מלכים ב ד':

2 וקראת את שמו יצחק. עַל שֵׁם הַצְּחוֹק, וְיֵ"אֹ עַל שֵׁם הָעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת וצ' שָׁנָה שֶׁל שָׂרָה וח' יָמִים שֶׁנִּמּוֹל, וק' שָׁנָה שֶׁל אַבְרָהָם:

3 והקימתי את בריתי אתו. לָמָּה נֶאֱמַר, כְּבָר כְּתִיב וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ וְגוֹ'? אֶלָּא לְפִי שֶׁאוֹמֵר וַהֲקִמוֹתִי וְגוֹ', יָכוֹל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה בִּכְלַל הַקִּיּוּם, תַּ"לֹ וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ – וְלֹא עִם אֲחֵרִים: ואת בריתי אקים את יצחק. לָמָּה נֶאֱמַר? אֶלָּא לִמֵּד שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ מִבֶּטֶן. דָּ"אַ אָמַר רַ' אַבָּא, מִכָּאן לָמַד קַ"וָ בֶּן הַגְּבִירָה מִבֶּן הָאָמָה; כְּתִיב הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל, וְקַ"וָ וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק:

4 ואת בריתי. בְּרִית הַמִּילָה תְּהֵא מְסוּרָה לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק:

2 מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה פתח ↗

יצחק ל' צחוק: ראה רש"י בראשית יז, יט.

2 משכיל לדוד פתח ↗

וקראת וכו׳ ע״ש הצחוק וע״ש וכו׳ ע״כ הא והא גרמא ומש״ה לא קאמר רבינו ד״א דאלמלא טעם הצחוק אין סדר לתיבה זו דאמאי רמז בתחלה הנסיונות ואח״כ הקדים שנותיה של שרה לשנותיו של אברהם ולא עוד אלא דהפסיק בין שנותיה לשנות אברהם כח׳ ימי המילה וטפי הו״ל לקרותו יקצה א״ו שנתכוון ע״ש הצחוק אלא דמוכרח שנתכוון ג״כ לאידך טעמא דאל״כ לא הול״ל יצחק ביו״ד ברישא דמשמע ל׳ עתיד:

3 שבת פתח ↗

וְהַמְבָרֵךְ אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר קִידֵּשׁ יָדִיד מִבֶּטֶן, חוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ, צִוָּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵינוּ מִשַּׁחַת לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ כּוֹרֵת הַבְּרִית״.

רש"י על בראשית י״ז:י״ח » « רש"י על בראשית י״ז:כ׳