רש"י על בראשית י״ד:ב׳

« רש"י על בראשית י״ד:א׳ רש"י על בראשית י״ד:ג׳ »

1 משכיל לדוד פתח ↗

ברע רע לשמים וכו׳ דאל״כ מ״ש דבכלהו ארבעה מזכיר שמם חוץ מהחמישי דצוער א״ו משום דלא היו עונותיו כ״כ ולכך גם העם שבה לא היו כ״כ רשעים כדלק׳ על פ׳ הלא מצער וכו׳ לפי שהמלך הוא העם וכמ״ש רבותינו ז״ל ובזה א״ש דהיינו דדייק קרא באומרו ומלך בלע היא צוער כלו׳ דלא תיקשי אמאי כתיב מלך בלע ולא הזכיר שמו לגנאי כמו אידך לכך קאמר היא צוער כלו׳ עונותיה מוצערים כדלקמן:

2 מדרש תנחומא פתח ↗

‎וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ בְּמַתָּנָה, מַהוּ שֶׁיֵּצֵא לְחֵרוּת? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ, יָצָא לְחֵרוּת. וְאִם שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, לֹא יָצָא לְחֵרוּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם הוּא בַר חוֹרִין, עַד שֶׁיֹּאמַר כָּל נְכָסַי נְתוּנִין לִפְלוֹנִי עַבְדִּי חוּץ מֵחֵפֶץ אֶחָד שֶׁבָּהֶן. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם, וְהָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִיתָתוֹ, כָּתַב כָּל נְכָסָיו שֶׁנָּתַן בְּמַתָּנָה לְעַבְדּוֹ, וְכָתַב לִבְנוֹ שֶׁיְּהֵא בּוֹרֵר לוֹ חֵפֶץ אֶחָד מִכָּל נְכָסָיו שֶׁנָּתַן בְּמַתָּנָה לְעַבְדּוֹ. כֵּיוָן שֶׁמֵּת, כָּנַס הָעֶבֶד אֶת כָּל הַמָּמוֹן וְנָטַל אוֹתוֹ עִם כְּתַב הַמַּתָּנָה וּבָא לוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: מֵת אָבִיךָ וְכָתַב לִי דַּיְתִיקִי מִכָּל נְכָסָיו, בִּלְבַד שֶׁתִּבְרֹר לְךָ חֵפֶץ אֶחָד מִן הַכֹּל. מֶה עָשָׂה הַבֵּן? הָלַךְ אֵצֶל רַבּוֹ וְסִפֵּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: אָבִיךָ חָכָם גָּדוֹל הָיָה וּבָקִי בְּדִינִין, אָמַר: אִם אַנִּיחַ כָּל נְכָסַי בְּיַד עַבְדִּי, הֲרֵי הוּא גוֹנֵב אוֹתָן וּמַפְסִידָן, אֶלָּא אֲנִי כוֹתְבָן לוֹ בְּמַתָּנָה, כְּדֵי שֶׁיִּזָּהֵר בָּהֶן, וְיִהְיֶה בְּנִי בּוֹרֵר לְעַצְמוֹ חֵפֶץ אֶחָד מִן הַכֹּל. וְעַכְשָׁו לִכְשֶׁתֵּלֵךְ עִמּוֹ לְבֵית דִּין וְיוֹצִיא אוֹתוֹ דַיְתִיקִי, אֱמוֹר לִפְנֵי בֵית דִּין: רַבּוֹתַי, כָּךְ צִוָּה אָבִי שֶׁאֲנִי בּוֹרֵר לְעַצְמִי חֵפֶץ אֶחָד מִכֹּל, אֵינִי חָפֵץ בָּעוֹלָם אֶלָּא עֶבֶד זֶה, וְתִקְנֶה אֶת הַנְּכָסִים וְאֶת הָעֶבֶד. עָשָׂה כָּךְ. מָסְרוּ בֵּית דִּין בְּיָדוֹ אֶת הַנְּכָסִים וְאֶת הָעֶבֶד, שֶׁעֶבֶד שֶׁקָּנָה נְכָסִים, הָעֶבֶד וְהַנְּכָסִים שֶׁל רַבּוֹ. וּשְׁלֹמֹה אָמַר קהלת ב, כו, כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת, זֶה הָאָב. וְלַחוֹטֵא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנֹס, זֶה הָעֶבֶד. לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, זֶה הַבֵּן, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֵּר מָמוֹנָן שֶׁל רְשָׁעִים לַצַּדִּיקִים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי מֵשִׂים תַּחֲרוּת בֵּין הַמְּלָכִים, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא אַבְרָהָם וְיִטּוֹל מָמוֹנָן. מִנַּיִן? מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע, שֶׁהָיָה רַע לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת. בִּרְשַׁע, שֶׁנַּעֲשָׂה רָשָׁע. שִׁנְאָב, שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא לָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם. שֶׁמְאֵבֶר, שֶׁאָמַר אֶעֱלֶה בָּאֵבֶר עַל בָּמֳתֵי עָב. כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים, שֶׁהָיְתָה מְנִיקָה אוֹתָן כְּשֵׁם שֶׁשָּׁדַיִם מְנִיקִין אֶת הַתִּינוֹק. הוּא יָם הַמֶּלַח, שֶׁבַּעֲוֹנָם נַעֲשָׂה אוֹתוֹ עֵמֶק לְמַיִם מְלוּחִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה תהלים קז, לד, לָמָּה? מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ תהלים קז, לד. וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ, מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית ישעיה מו, י, עַל יְדֵי שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לִטּוֹל מִשְׁפָּטוֹ בְּקָדֵשׁ עַל יְדֵי הַמַּיִם, לְפִיכָךְ נִקְרָא מִקֹּדֶם עֵין מִשְׁפָּט. וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי, לְכַמָּה דוֹרוֹת נוֹלַד עֲמָלֵק.

3 גור אריה פתח ↗

שונא אב. פירוש למה הוצרך למכתב שמם, אם משום שבא להגיד מי היו אותם המלכים – תקשה לך מלך בלע שלא נזכר בכתוב, אלא על כרחך לא מזכיר שם הארץ המלך אלא כשבא לדרוש להגיד רשעתם. וגבי בלע שהיה מלך שלא היה רשע כמותם, כמו שפירש רש"י גבי "והיא מצער" להלן יט, כ, לא נכתב שם המלך. וגבי ברשע ובלע לא הוצרך לפרש, שמוכח מעצמו. ואף על גב דארבע מלכים הראשונים זכר שמם ולא דרשינן מידי, מכל מקום כאן אצל חמשה המלכים לא כתב שם מלך בלע, לומר לך שאלו המלכים אין התורה מדבר בשמם אם לא בשביל שום דרשה, ולכך לא כתיב שם מלך בלע – כי היכי שתדרוש שאר המלכים, וקל להבין:

3 ברטנורא על התורה פתח ↗

שנאב שונא אביו שבשמים שמאבר שם אבר לעוף ולקפוץ ולמרוד בהקב"ה בלע שם העיר. קשה מנא ליה לדרוש כל אלו השמות לגנאי ועוד למה לא דרש כמו כן ברע וברשע ועוד מה קשיא ליה שכתב בלע שם עיר. י"ל שהוצרך לומר בלע שם עיר כדי שלא תחשוב שבלע הוא שמו של מלך צוער ולכך פי' בלע שם עיר. שהרי כתיב היא צוער שהוא לשון נקבה מוסב אל העיר ואם כן לא נזכר במקרא שמו של מלך צוער ודבר של תימה הוא זה למה לא פי' שמו כמו שפי' שמות חבריו אלא שלא רצה לכתוב את שמו כדי שלא תדרשנו לגנאי כדרך שיש לך לדרוש שמות חבריו שהרי לא נהפכה צוער כהפיכת חברותיה והרי לך שלא כתב הכתוב שמותן של ארבעה מלכים אלו אלא כדי לדרשם לגנאי ולכך דרש רש"י שנאב ושמאבר לגנאי כאשר אתה רואה ולא דרש ברע וברשע לפי שמעשיהם ברע שהוא רע וברשע שהיה רשע:

3 דברי דוד פתח ↗

שנאב, שונא אביו שבשמים, הא דנתן טעם על שנאב ושמאבר לחוד. משום שראה בפסוק דתחילה אמר ברע מלך סדום ואת ברשע הפסיק ביניהם במלת ואת ואח"כ אמר שנאב כו' ושמאבר ולא אמר ואת שמאבר, אלא דקמ"ל דאלו היו דומים זה לזה ברשעות וא"כ צריך שיהיה נזכר הרשעות דדילמא אשתני בצדקות, ע"כ אמר דדייקינן בשמה דזה מורה על שנאת אביו וגם זה כן ששם אבר לקפוץ ולמרוד, כנ"ל נכון:

4 שפתי חכמים פתח ↗

שם אבר וכו'. ר"ל דעשה לו כנפיים לעופף:

5 שפתי חכמים פתח ↗

שם העיר. דדייק רש"י מדכתיב בלע היא צוער דאם הוא שם אדם לא שייך למימר היא צוער וא"ל מנ"ל לרש"י שהכתוב הזכיר שמותם של מלכים אלו להודיע רשעתם דדריש שנאב שונא אביו שבשמים וכו' וי"ל מדלא הזכיר בקרא ג"כ שמו של מלך צוער אלא ודאי מה שהזכיר הכתוב שמות של מלכים אלו להורות על רשעתם ואפשר שמלך צוער לא היה רשע ושמו לא היה מוכיח על רשעתו כמו שנא' בלוט אמלטה נא וגו' כדפירש"י שם:

1 ברע. רַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת:

2 ברשע. שֶׁנִּתְעַלָּה בְרֶשַׁע:

3 שנאב. שׂוֹנֵא אָבִיו שׁבַּשָּׁמָיִם:

4 שמאבר. שָׂם אֵבֶר לָעוּף וְלִקְפֹּץ וְלִמְרֹד בְּהַקָּבָּ"ה:

5 בלע. שֵׁם הָעִיר:

3 מזרחי פתח ↗

שנאב שונא אביו שבשמים ושמאבר שם אבר לעוף למרוד בהב"ה. שאלה ג"כ שמות מורכבים הם שנאב שונא אב ושמאבר שם אבר ומה שדרשו אותם בס"ין והם בשי"ן הוא הפך מה שדרשו גבי ושם דרך אראנו אל תיקרי ושם אלא ושם שצריך לשום דרכיו שהוא בס"ין מענין שימה ודרשו אותו בש"ין מענין שומא אף כאן אל תיקרי שם אבר אלא שם אבר בס"ין ואל תיקרי שנאב אלא שנאב בסי"ן:

3 לבוש האורה פתח ↗

רש"י שנאב שונא אביו שבשמים שמאבר שם אבר לעוף כו' בכאן אומר אני שק' לרש"י למה הזכיר שמותם של ה' המלכים האלו ולקמן גבי יציאתם למלחמה אמר סתם ויצא מלך סדום ומלך עמורה ומלך אדמה ומלך צבוים ומלך בלע וגומר ולא הזכיר שמותם כלל כמו שעשה גם כן לקמן גבי הארבעה מלכים שהזכיר שמותם כמו בכאן לכך אמר שלא נזכרו שמותם בכאן אלא לדרשם לגנאי על רשעתם אלא דגבי ברע וברשע לא הוצרך רש"י לפרש כלום לפי שעצם שמותם מורה על רשעתם ואין צריכים דרשה ופי' על שנאב ושמאבר שהם שמות מורכבים והורכבו להורות על רשעתם ולכך מלך בלע שלא היה רשע כמותם שהרי על שם כך נקראת עירו צוער כי מצער היא בעבירות כמו שפירש"י לקמן לא הזכיר את שמו לא בכאן ולא לקמן:

5 מזרחי פתח ↗

בלע שם העיר. פ' שם העצם בלע אבל צוער הוא תואר מענין מצער כי כן כתו' ע"כ קרא שם העיר צוער ואעפ"י שדרשו בב"ר בלע על שם שנתבלעו דיוריה הפשט ימאן זה מפני שאחריו היא צוער ואם בלע מורה על שם המקרה איך יודיע שם המקרה עם שם המקרה:

« רש"י על בראשית י״ד:א׳ רש"י על בראשית י״ד:ג׳ »