מקור עזרא ט׳:ז׳
7 מִימֵ֣י אֲבֹתֵ֗ינוּ אֲנַ֙חְנוּ֙ בְּאַשְׁמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבַעֲוֺנֹתֵ֡ינוּ נִתַּ֡נּוּ אֲנַ֩חְנוּ֩ מְלָכֵ֨ינוּ כֹהֲנֵ֜ינוּ בְּיַ֣ד מַלְכֵ֣י הָאֲרָצ֗וֹת בַּחֶ֜רֶב בַּשְּׁבִ֧י וּבַבִּזָּ֛ה וּבְבֹ֥שֶׁת פָּנִ֖ים כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
פירוש רש"י על עזרא ט׳:ז׳
7 נִתַּנּוּ. כְּמוֹ נְתַנְנוּ, דָּגֵשׁ הַנּוּ״ן תַּחַת חֶסְרוֹן נוּ״ן אַחֶרֶת, כְּמוֹ ״כִּי עָלֶיךָ תִשְּׁעַנוּ״ דברי הימים ב יד:יד כְּמוֹ נִשְׁעַנְנוּ, ״וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ״ בראשית לד:טז כְּמוֹ וְנָתַנְנוּ:
8 כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁכְּבָר גָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וַעֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ בְּבָבֶל הַרְבֵּה מִן הַגּוֹלִים: