רש"י על עזרא ה׳:ט׳

« רש"י על עזרא ה׳:ח׳ רש"י על עזרא ה׳:י׳ »

9 אֱדַ֗יִן שְׁאֵ֙לְנָא֙ לְשָׂבַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לְמִבְנְיָ֔ה וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃

פירוש רש"י על עזרא ה׳:ט׳

9 אֱדַיִן. אָז כְּשֶׁרָאִינוּ הַבִּנְיָן שָׁאַלְנוּ לַזְּקֵנִים הָאֵלֶּה:

10 כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְהוֹם. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּסָמוּךְ אָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם:

11 מַן שָׂם לְכֹם. מִי שָׂם לָכֶם דְּבַר הַבַּיִת הַזֶּה לִבְנוֹתוֹ, וּכְתָלִים הַלָּלוּ לִיסֹד?

12 וְאֻשַּׁרְנָא. בִּנְיַן חוֹמַת לְבֵנִים:

« רש"י על עזרא ה׳:ח׳ רש"י על עזרא ה׳:י׳ »