מקור עזרא ה׳:י״ד
14 וְ֠אַ֠ף מָאנַיָּ֣א דִֽי־בֵית־אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְכַסְפָּא֒ דִּ֣י נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר הַנְפֵּק֙ מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בִֽירוּשְׁלֶ֔ם וְהֵיבֵ֣ל הִמּ֔וֹ לְהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל הַנְפֵּ֨ק הִמּ֜וֹ כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בָבֶ֔ל וִיהִ֙יבוּ֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֣ר שְׁמֵ֔הּ דִּ֥י פֶחָ֖ה שָׂמֵֽהּ׃
פירוש רש"י על עזרא ה׳:י״ד
14 וְאַף מָאנַיָּא. כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִן הַהֵיכָל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹלִיכָם לְהֵיכָלוֹ שֶׁבְּבָבֶל, הוֹצִיא אוֹתָם כּוֹרֶשׁ מֵהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל וּמְסָרָם לְיַד שֵׁשְׁבַּצַּר דָּנִיֵּאל שֶׁשְּׁמוֹ כָּךְ:
15 וְהֵיבִיל הִמּוֹ. וְהוֹלִיךְ אוֹתָם:
16 הַנְפֵּק הִמּוֹ. הוֹצִיא אוֹתָם:
17 דִּי פֶחָה שְׁמֵהּ. שֶׁהוּא הָיָה נָשִׂיא וּפַחַת, וְנִקְרָא שְׁמוֹ פֶחָה: