רש"י על שמות י״ט:י׳

« רש"י על שמות י״ט:ט׳ רש"י על שמות י״ט:י״א »

10 רש"י על במדבר פתח ↗

התקדשו. הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ירמיהו י"ב "וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה" ספרי:

11 שפתי חכמים פתח ↗

מובדלים מאשה. דילפינן גזירה שוה נכונים נכונים, כתיב הכא והיו נכונים, וכתיב התם להלן פסוק טו היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה:

11 רש"י על במדבר פתח ↗

העשיה בהר סיני. כְּאוֹתָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּימֵי הַמִּלּוּאִים; דָּ"אַ — העשיה בהר סיני, הִקִּישׁ עוֹלַת תָּמִיד לְעוֹלַת הַר סִינַי — אוֹתָהּ שֶׁנִּתְקָרְבָה לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה — שֶׁכָּתוּב בָּהּ שם כ"ד "וַיָּשֶֹם בָּאֲגָנֹת", מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה כְּלִי ספרי:

11 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה והיו נכנים, מובדלים מאשה מכילתא. ע"כ. אין זה שפירוש המלה, נכונים - מובדלים, אבל תוכן הנכונות הוא להיות מובדלים מאשה. פ' יתרו תשנ"ח

11 וקדשתם. וְזִמַּנְתָּם, שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם הַיּוֹם וּמָחָר:

11 רש"י על שמות פתח ↗

וישכם בבקר. בַּחֲמִשָּׁה בְּסִיוָן:

11 מזרחי פתח ↗

והיו נכונים מאשה. דילפינן לה מג"ש דנכונים נכונים כתיב הכא והיו נכונים וכתיב התם היו נכונים מה להלן מאשה אף כאן מאשה כדאיתא במכילתא:

11 גור אריה על שמות פתח ↗

לסוף ג' ימים כו'. ומה שלא פירש רש"י למעלה ר' פסוק יא "ביום השלישי" לסוף יום הג', מפני ש"יום השלישי" בודאי משמע יום ג' כמשמעו, ולא לסוף יום הג', אבל "לשלשת ימים" משמע שיהיו נכונים אחר שיעברו ג' ימים, וזהו יום שהוסיף משה מדעתו. אבל רבנן דאמרו שבת פו ע"ב שלא הוסיף משה יום, הוי "לשלשת ימים" כמו "ליום השלישי". והא דלא קאמר "ליום השלישי", מפני שבא לומר להם הטעם שלמה לא נתן התורה מיד, שצריך שלשה ימים פרישה מאשה, שלא תפלוט שכבת זרע, ואילו אמר "ליום השלישי", הוי משמע שתולה ביום שלישי דוקא, וזה אינו, שתולה בימים כלל, ולפיכך אמר "לשלשת":ומדברי רש"י משמע כי "ליום השלישי" משמע ליום הג' בודאי, דהיינו ששי בחדש, ואם כן קשיא הא דקאמר בפרק רבי עקיבא שבת פז. אהא דקאמר דהוסיף משה יום אחד מדעתו, וקאמר מאי דריש, ומתרץ שדרש "לך אל העם וקדשתם היום ומחר" פסוק יא, מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו, ומאי מהני ליה הך דרשה, כיון דכתיב בפירוש "והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד", דמשמע יום ששי בלבד, ומדברי רש"י דפירש למעלה פסוק יא שהוא ששי בחדש, משמע דאליבא דתרוייהו יום ג' דכתיב בקרא הוא יום ששי בחדש, מדלא פירש למעלה 'יום ששי לחדש לרבנן', ומשמע דאף אליבא דרבי יוסי פירש דהוא ששי בחדש, אלא שהוסיף משה יום אחד על ששי בחדש, ויראה לתרץ דאף לרבי יוסי פשט הכתוב "ליום השלישי" הוא ששי סיון, רק שמכח דרש שדרש משה "היום ומחר" 'מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו', ולפיכך פירש רש"י פסוק יא פשט הכתוב אף לרבי יוסי, אף על גב דאתא הדרשה ואפקא לקרא, ומכל מקום פירש פשט הכתוב כדרכו:

« רש"י על שמות י״ט:ט׳ רש"י על שמות י״ט:י״א »